הבסיס למגמה נשען על גוף מחקרי רחב. בשנת 2019 פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) סקירה של יותר מ־3,500 מחקרים שבחנו את השפעת האמנות על הבריאות והרווחה. הדו"ח מצא כי השתתפות בפעילויות אמנותיות עשויה להפחית חרדה ודיכאון, לסייע בהתמודדות עם כאב ומחלות ממושכות, לחזק קשרים חברתיים ולשפר את איכות החיים. בעקבות הממצאים פרסם הארגון המלצות למדינות החברות לשלב את האמנות במדיניות הבריאות ולעודד שיתופי פעולה בין מערכות הבריאות, התרבות והקהילה.
בשנת 2023 הקים המשרד האירופי של ארגון הבריאות העולמי את Jameel Arts & Health Lab, יוזמה בינלאומית המקדמת מחקר, מדיניות ושיתופי פעולה בתחום. המעבדה פועלת להפצת ידע, לקידום מחקרים חדשים ולעידוד ממשלות להטמיע תוכניות אמנות כחלק ממערכות הבריאות הציבוריות.

בריטניה מובילה את התחום

בריטניה נחשבת לחלוצה בתחום האמנות והבריאות. שורשי התנועה המודרנית החלו כבר בשנות ה־60, אך בעשורים האחרונים היא הפכה לחלק ממדיניות ציבורית רחבה יותר. שירות הבריאות הלאומי (NHS) משלב יצירות אמנות בבתי חולים ובמרכזים רפואיים, ובסקוטלנד מוצגות כ־2,500 יצירות אמנות ביותר מ־30 אתרי NHS Lothian.
בוויילס מקודמת מדיניות סדורה לשילוב האמנות במערכת הבריאות. מועצת האמנויות של ויילס משתפת פעולה עם קונפדרציית ה־NHS במדינה, ובשנים האחרונות השקיעה מיליוני ליש"ט בפרויקטים המחברים בין תרבות לבריאות. שרת התרבות והספורט של ויילס, הלד פיצ'ן, אף הצהירה כי בכוונתה להרחיב את ההשקעה באמנות כחלק ממדיניות מניעת מחלות וקידום רווחת הציבור.

"מרשמים תרבותיים" במקום תרופות

יוון הפכה לאחת המדינות הראשונות באירופה שהכניסו "מרשמים תרבותיים" למערכת הבריאות הלאומית. במסגרת התוכנית יכולים רופאים להפנות מטופלים המתמודדים עם חרדה, דיכאון או בדידות להשתתפות בפעילויות יצירה במוזיאונים, בגלריות, בתיאטראות ובמרכזי אמנות קהילתיים.
גם דנמרק ושוודיה מפעילות תוכניות ניסיוניות של "אמנות במרשם", במסגרת שיתוף פעולה אזורי במדינות הים הבלטי. בפינלנד מקדמים תוכניות רווחה תרבותית ברשויות המקומיות ואף פועלות תוכניות אקדמיות ייעודיות המשלבות יצירה, בריאות ורווחה. במדינות הנורדיות פועל גם ה־Nordic School of Arts and Health, המרכז מחקר ויוזמות חדשניות בתחום.

גם אירופה, אוסטרליה וצפון אמריקה מצטרפות

הנציבות האירופית פרסמה בשנים האחרונות שורת המלצות המעודדות מדינות האיחוד לשלב אמנות ותרבות במדיניות הבריאות והרווחה. בין היתר היא קוראת ליצירת שיתופי פעולה ארוכי טווח בין מוסדות תרבות, אנשי מקצוע מתחום הבריאות וארגונים קהילתיים.
באירלנד כבר נכלל תחום האמנות בתוכנית הלאומית לקידום הבריאות, ובמדינות נוספות כמו צרפת, פורטוגל, לוקסמבורג ובולגריה מקודמות יוזמות דומות.
גם מחוץ לאירופה ניכרת התרחבות. בניו זילנד פועלת מאז 2019 ברית לאומית לקידום רווחה באמצעות יצירה, ובאוסטרליה הכירו משרדי הבריאות והתרבות כבר לפני יותר מעשור בתרומת האמנות לבריאות הציבור. בארצות הברית ובקנדה פועלות תוכניות מחקר ורשתות מקצועיות, לצד ארגונים לאומיים התומכים בפרויקטים בתחום, אף שהמימון עדיין אינו קבוע ברמה הארצית.

"אם האמנות הייתה תרופה"

מחקרים מראים כי גם צריכת תרבות פסיבית – כמו ביקור במוזיאונים או צפייה ביצירות אמנות – יכולה לתרום לבריאות הנפשית. פרופ' דייזי פנקורט מאוניברסיטת קולג' לונדון, מהחוקרות הבולטות בתחום, מצאה כי חשיפה קבועה לאמנות מפחיתה תסמיני חרדה ודיכאון. לדבריה, "אם האמנות הייתה תרופה, היינו נוטלים אותה בכל יום."
למרות ההתקדמות, מומחים מדגישים כי הצלחת התחום תלויה בשיתוף פעולה מתמשך בין משרדי הבריאות, התרבות והרווחה ובהבטחת תקציבים ארוכי טווח. ניסיון בינלאומי מלמד שגם במדינות שבהן התחום מפותח, דוגמת בריטניה, קיצוצים בתקציבי הבריאות עלולים לפגוע ביוזמות מוצלחות.
עם זאת, הכיוון ברור: יותר ויותר ממשלות רואות באמנות לא רק נכס תרבותי, אלא גם מרכיב משמעותי בקידום בריאות הציבור, במניעת מחלות ובחיזוק החוסן האישי והקהילתי.

מהו Arts in Health?

Arts in Health (אמנות ובריאות) הוא תחום בינתחומי המשלב אמנות, תרבות ורפואה במטרה לקדם בריאות, לשפר את איכות החיים ולסייע בהתמודדות עם מחלות ומצבי משבר. התחום כולל מגוון רחב של פעילויות – החל מציור, מוזיקה, מחול, תיאטרון וכתיבה יוצרת, ועד ביקורים במוזיאונים, השתתפות בסדנאות יצירה ופעילות עם אמנים בבתי חולים ובקהילה.
בשנים האחרונות מצטברות עדויות מחקריות לכך שפעילות אמנותית יכולה להפחית מתח, חרדה ודיכאון, לשפר את תחושת המסוגלות, לחזק קשרים חברתיים ואף לתרום להחלמה ולהפחתת כאב בקרב מטופלים. בעקבות זאת, יותר ויותר מדינות משלבות תוכניות אמנות כחלק ממדיניות הבריאות הציבורית, ובחלקן אף מאפשרות לרופאים להעניק למטופלים "מרשמים תרבותיים" – הפניה להשתתפות בפעילויות אמנות כחלק מתוכנית הטיפול.
התחום זוכה כיום לתמיכתם של ארגון הבריאות העולמי (WHO), הנציבות האירופית, מוסדות מחקר, אוניברסיטאות ומערכות בריאות ברחבי העולם, והוא נתפס כאחד הכלים החדשניים לקידום רפואה מונעת, בריאות הנפש וחיזוק החוסן הקהילתי.