פסק הדין המכונן "בראון נגד מועצת החינוך Brown v. Board of Education", אשר קבע כי הפרדת שחורים מלבנים בבתי ספר ציבוריים אינה חוקתית, ניתן בשנת 1954 אך לא נאכף, בגלל התנגדות מדינות הדרום ואדישות שלטונות החוק בנושא. מועצות בתי הספר נהגו לערוך מבחן כניסה לתלמידים, במטרה לעקוף את החוק ולמנוע מילדים שחורים להיכנס לבתי ספר לבנים. השופט הפדרלי ג'יימס סקלי רייט, היה זה אשר חרף איומים על חייו, פעל לאכיפת החוק ובעקבות איומו להפסיק את המימון לבית הספר, נאלצה ההנהלה לקיים את מבחני הכניסה.

ב-14 בנובמבר 1960, כשהיא לבושה בשמלה לבנה וסרט בשערה, הילדה האפרו-אמריקאית הראשונה שנכנסה לבית הספר, לוותה על ידי ארבעה מרשלים פדרליים על פני קהל עוין וקולני שהטיח בה עלבונות ואיומים. את יומה הראשון בילתה במשרד קצין הבטיחות ובהמשך היא נכנסה לכיתה. רוב ההורים הוציאו את ילדיהם ממנה ורק מורה אחת, ברברה הנרי, הסכימה ללמד אותה. במשך רוב אותה שנה, רובי הייתה התלמידה היחידה שלה, שלמדה בשקט אך באומץ.

בכל בוקר, כשברידג'ס הלכה לבית הספר, היא חוותה איומים, אישה אחת איימה להרעיל אותה ואחרת הניפה מולה בובת תינוק שחורה בארון קבורה. קצין הבטיחות אפשר לברידג'ס לאכול רק את האוכל שהביאה מהבית והיא לא הורשתה להשתתף בהפסקה. פסיכיאטר הילדים רוברט קולס התנדב לספק ייעוץ לברידג'ס במהלך שנתה הראשונה בבית הספר. בשנת 1995 הוא כתב ספר ילדים, "סיפורה של רובי ברידג'ס", כדי לתת לילדים אחרים להכיר ולהבין את סיפורה של הילדה. את התמלוגים ממכירת הספר הוא תרם לקרן רובי ברידג'ס, כדי לספק כסף לציוד לימודי או לצרכים חינוכיים אחרים עבור ילדי בית ספר עניים בניו אורלינס.
הקהילה הלבנה התנכלה גם למשפחת ברידג'ס. אביה פוטר מעבודתו בתחנת דלק, חנות המכולת בשכונתם לא אפשרה להם עוד לקנות שם, סבה וסבתה, שהיו חקלאים במיסיסיפי, הורחקו מאדמותיהם ואבון ובהמשך הוריה, לוסיל ברידג'ס, נפרדו. לצד זאת, רבים אחרים בקהילה, שחורים ולבנים כאחד, הראו תמיכה בה במגוון דרכים. כמה משפחות לבנות המשיכו לשלוח את ילדיהן לבית-הספר למרות המחאות, שכן שלהם סיפק לאביה עבודה חדשה ומקומיים שמרו והגנו על הילדים ועל הבית והלכו מאחורי מכוניתם של המרשלים הפדרליים בנסיעות לבית הספר. רק כשברידג'ס בגרה, היא גילתה שהבגדים המושלמים שלבשה לבית הספר באותם שבועות ראשונים, נשלחו למשפחתה על ידי הפסיכיאטר קולס, שכן משפחתה מעולם לא יכלה להרשות לעצמה בגדים כאלה.

בשנת 1964, הצייר ומאייר האייקוני Norman Rockwell, שנודע במבט המיוחד שלו והאידיאליסטי על החיים האמריקאים, הנציח אותה בספרו "הבעיה שכולנו חיים איתה".
כיום, היא פילנטרופית ואקטביסטית למען זכויות האזרח ובאמצעות הקרן שהקימה, היא ממשיכה לפעול למען חינוך וסובלנות.

Ruby Bridges and her former teacher, Barbara Henry