הבניין ברחוב שינקין 74 בתל אביב, ממוקם במרכז העיר ההיסטורי של העיר, אזור שהוכרז כאתר מורשת תרבות עולמית על-ידי אונסק"ו, בשל הריכוז החריג של בניה בסגנון הבינלאומי ("באוהאוס") המאפיין אותו. באזור זה, הידוע גם בכינוי "לב העיר", התפתח סגנון בניה השואב את מרכיבי היסוד שלו מתוך הסגנון הבינלאומי ודוקטרינות הבאוהאוס, אך בהתאמה לטכנולוגיות הבניה של תחילת ואמצע המאה ה-20, ולתנאי האקלים המאפיינים את העיר תל אביב.

 

המשרבייה, שמקורה בארצות האיסלם, התפתחה כאלמנט אדריכלי המותקן בפתחי הבניין הפונים לרחוב ומטרתה ליצור הבדלה בין פנים הבית לחוץ, לאפשר כניסה של אויר ואור טבעיים אל הבית, אך תוך שמירה על פרטיות המשתמשים (ובעיקר המשתמשות), היכולים לצפות אל הרחוב מבלי להחשף. תכונה נוספת המאפיינת את המשרבייה, היא הצללה טבעית היוצרת משחקי אור וצל משתנים לאורך שעות היממה, המעשירים ומגוונים את חווית החלל.
באדריכלות הסגנון הבינלאומי המאוחר בישראל של שנות ה-50 וה-60, התפתח השימוש האדריכלי במשרביות כאלמנט היוצר פרטיות והצללה בחלקי הבניין הפונים למרחב הציבורי והפתוחים אל החוץ כגון מרפסות, חדרי מדרגות וחללים משותפים נוספים, או כאמצעי לאוורור חדרי שירות בחזית הבניין.

 

 

 

 

עיצוב הבניין, שואב את השראתו מאותם שורשים תכנוניים היסטוריים המאפיינים בניינים רבים באזור ההכרזה, תוך הצגת פרשנות חדשה ומודרנית לשימוש בחומרים ובאלמנטים אדריכליים מסורתיים להתמודדות עם תנאי האקלים והמגורים בלב העיר.
בחלק ניכר של חזיתות הבניין תוכננה מעטפת דו שכבתית הנותנת פתרון פסיבי לחום ולאור השמש הבוהק המאפיינים את האקלים התל אביבי, והמאפשרת מפתחי חילון גדולים היוצרים תחושת רווחה ואיכות חיים גבוהה תוך שמירה על פרטיות גם בחזיתות הפונות לרחוב.
השכבה הפנימית של המעטפת מורכבת מחלונות מזוגגים בזכוכית E LOW בידודית הניתנים לפתיחה והיא מוסתרת על ידי השכבה החיצונית – משרבייה בעיצוב ייחודי היוצרת הצללה טבעית ומפחיתה את קרינת השמש, הבנויה מיחידות טרומיות מבטון חשוף שעוצבו באופן ייחודי עבור הפרויקט ויושמו תוך שימוש בטכנולוגיות מיחשוב, ייצור ובנייה מתקדמות.

 

 

 

 

 

 

גם שאר חומרי הגמר של הבניין מתכתבים עם חומרי הבניה המסורתיים של העיר – טיח וושפוץ המיושם גם כיום באותו אופן שבו יושם בשנותיה המוקדמות של העיר, ובטון חשוף שהחל להופיע כאלמנט אדריכלי בשנות ה-50, ומהווה גשר לסגנון הברוטליסטי המאוחר יותר, שגם דוגמאות שלו ניתן לראות באזור זה של העיר.
הבניין משתלב בטבעיות במרקם העירוני ומציג פתרון עיצובי מודרני להתמודדות עם תנאי האקלים והמגורים ברקמה האורבנית הצפופה, תוך שמירה על קשר למורשת האדריכלית של תל אביב.
האדריכלים מקווים שמצויינות הפרויקט, תעודד יזמים ואדריכלים נוספים להמשיך ולתכנן בניינים חדשים המשלבים מסורת תכנונית וחדשנות טכנולוגית ליצירת חווית מגורים עירונית איכותית, המעשירה את המרקם העירוני והמתאימה לדרישות המגורים במאה ה-21, תוך שמירה על ערכים של קיימות, התאמה לאקלים המקומי וכבוד למסורת האדריכלית הישראלית.

אדריכלות: הופלר אדריכלים
צילום: הראל גלבוע

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
מעטפת חכמה: כיצד חלונות, דלתות וקירות מסך מעצבים את אדריכלות העשור הבא
מגורים
מעטפת חכמה: כיצד חלונות, דלתות וקירות מסך מעצבים את אדריכלות העשור הבא
  המעטפת כמערכת אקלימית תכנון מעטפת המבנה מתחיל בהבנת האקלים. חזית מתוכננת היטב יכולה
החלון הופך למידע: כיצד BIM משנה את תכנון המעטפת
מגורים
החלון הופך למידע: כיצד BIM משנה את תכנון המעטפת
  מערכות פתחים כבר משלב הקונספט בעבר, מערכות פתחים שולבו פעמים רבות בשלבים מתקדמים
פנינת המורשת: מוזיאון הפנינים החדש של בחריין
מגורים
פנינת המורשת: מוזיאון הפנינים החדש של בחריין
  מוזיאון סיאדי לפנינים הוא חלק מ"נתיב הפנינים" – אתר מורשת עולמית של UNESCO

3 תגובות

  • שדת הגיב:

    יפה. נראה קצת מוגזם הכמות של האלמנט. ולא ברור מה האפקט מבפנים וללא תוכנית לא ברור מה קורה בבית, ראיה קצת שיטחית של המגזין על אדריכלות. זה לא אגרטל זה בית של משפחה. עולה גם השאלה למה חזית צפונית עם זכוכית וצלון כלוא צריכה בכלל גם משרביה?

  • דרור הגיב:

    אתם רואים משרבייה, אני רואה יונים חוגגות בכוכים חדשים… ממש לא חכם.

  • דן דן הגיב:

    זה אותו שימוש של בלוקים בצורת משרביה כמו שעשו בשנות ה-50 רק בעיצוב קצת שונה. אין בזה שום פרשנות חדשה.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.