Marion Mahony Griffin נולדה בשיקגו ב־1871, חודשים ספורים לפני השריפה הגדולה שהחריבה חלקים נרחבים מהעיר. היא גדלה בסביבה של נשים עצמאיות ורפורמטוריות. אמה Clara, שהפכה למנהלת בית ספר לאחר מות בעלה, הייתה מעורבת בחוגים שפעלו למען זכויות נשים, והעניקה לבתה את הביטחון לבחור במסלול שהיה עדיין כמעט סגור בפני נשים.
ב־1894 סיימה Mahony לימודי אדריכלות ב־MIT והייתה האישה השנייה שקיבלה מהמוסד תואר בתחום. זמן קצר לאחר מכן חזרה לשיקגו והחלה לעבוד כשרטטת אצל בן דודה, האדריכל Dwight Perkins. דרך Steinway Hall, מרכז אינטלקטואלי של אדריכלים צעירים בעיר, הכירה את Frank Lloyd Wright.

Mahony (left), and Catherine Wright, wife of Frank Lloyd Wright (right) 1907.

ב־1895 הצטרפה למשרדו והפכה לעובדת הראשונה שלו. היא עבדה על מבנים, חלונות, ריהוט ובעיקר על הדימוי החזותי של הפרויקטים. כיום היסטוריונים סבורים כי תפקידה היה קרוב לזה של מעצבת ראשית במשרד. ב־1898 הייתה Mahony לאישה הראשונה שקיבלה רישיון אדריכלות במדינת Illinois.
ההשפעה הבולטת ביותר שלה הייתה דווקא על הנייר. הרישומים והאקוורלים שלה שילבו אדריכלות, צמחייה ונוף, והושפעו בין היתר מהדפסים יפניים. היא פיתחה שפה גרפית שבה מבט, תוכנית וחתך יכולים להופיע יחד, והאיורים לא רק תיעדו את הבניינים אלא סייעו לשווק אותם ולמשוך לקוחות. אחדים מהפרויקטים המוקדמים של Wright אף מזוהים כיום עם תרומתה הישירה. היא גם יצרה כמחצית מהאיורים שפורסמו ב־Wasmuth Portfolio מ־1911, הפרסום שסייע להפוך את Wright לדמות בינלאומית.

אלא שהקרדיט נותר ברובו אצל Wright. במשרד שררה מדיניות שלפיה הפרויקטים נרשמו תחת שמו, וגם כאשר אדריכלים אחרים תרמו לעיצוב, לא תמיד הורשו לייחס את העבודה לעצמם. היחסים בין השניים היו קרובים ומורכבים, אך נשברו ב־1909, כאשר Wright עזב לאירופה והשאיר מאחוריו את המשרד ואת משפחתו. Mahony סירבה בתחילה לקחת לידיה את ניהול הסטודיו, אך בהמשך חזרה לעבוד בו תחת Hermann V. von Holst, בתנאי שיינתן לה חופש בעיצוב. בתקופה הזו השלימה כמה מהפרויקטים שיוחסו ל-Wright.

Renderings by the Griffiths Studio

לאחר הקרע הפנתה את מרצה לאדריכל Walter Burley Griffin, שאותו הכירה במשרד. ב־1911 שכנעה אותו להשתתף בתחרות הבינלאומית לתכנון Canberra, הבירה החדשה של Australia. אף שמעולם לא ביקרה במדינה, Mahony יצרה סדרת רישומים מפורטת שהציגה את העיר כחלק בלתי נפרד מהנוף האוסטרלי.
הזוג זכה בתחרות, וב־1914 עבר ל-Australia. ביחד פיתחו השניים תפיסה אדריכלית ששמה את הטבע והקהילה במרכז. בפרויקט Castlecrag, ליד Sydney, הם שילבו מגורים עם נוף טבעי, מרחבים קהילתיים ואמנויות. Mahony הייתה מעורבת גם בתיאטרון ובפעילות תרבותית, והעבודה המשותפת שלהם הקדימה רעיונות המזוהים כיום עם תכנון עירוני אקולוגי.
לאחר מותו של Griffin ב־1937 חזרה Mahony לארצות הברית, אך המשיכה להרצות, לכתוב ולעבוד. היא אף כתבה אוטוביוגרפיה רחבת היקף, The Magic of America, שלא פורסמה בחייה.
Mahony מתה ב־1961, בגיל 90, במצב כלכלי קשה ולאחר שהתמודדה עם דמנציה. אפילו בתעודת הפטירה שלה נפלו טעויות: היא הוגדרה כמורה בבית ספר ציבורי ומצבה המשפחתי נרשם בטעות כ"רווקה".

Presentation drawing of Dana House, Illinois. By Mahony (for Frank Lloyd Wright). 1911

Mahoney Drawing, 1936

כיום, כשהעבודות שלה נבחנות מחדש, מתברר עד כמה קשה היה להפריד בין הסיפור של Mahony לבין הסיפורים של שני האדריכלים הגברים שלצדם עבדה. אבל דווקא שם נמצא גם עיקר חשיבותה: היא לא הייתה רק שרטטת מוכשרת או שותפה של Wright ו-Griffin, אלא אדריכלית, אמנית ומתכננת שהשפיעה על התפתחות האדריכלות המודרנית – בתקופה שבה עצם הנוכחות של אישה בחדר האדריכלים הייתה עדיין חריגה.

Ward W. Willits house, Highland Park, Illinois, 1902. Watercolor and ink rendering by Marion Mahony Griffin

A Mueller home in Decatur, Illinois designed by Miss Mahony

Marion Mahony, soon after graduating from the Massachusetts Institute of Technology in 1894.