אי התרבות של חרבין, מכיל בית אופרה, מרכז תרבות ונוף של ביצות שמסביב לאורך נהר סונגואה. בית האופרה המתפתל הוא המוקד של האי התרבותי, התופס רבע משטחו הכולל בו 444 דונם של האתר. הוא כולל תיאטרון מפואר שיכול לארח למעלה מ-1,600 צופים ותיאטרון קטן יותר לקהל אינטימי של 400 איש.
בית האופרה שבנייתו הושלמה ב-2015, משובץ בתוך שטחי הביצות, מתוכנן בתגובה לעצמה ולרוח של השממה הבלתי מאולפת והאקלים הקפוא של העיר הצפונית. נראה כאילו הוא מפוסל על ידי הרוח והמים, הבניין משתלב עם הטבע והטופוגרפיה. הארכיטקטורה מתייחסת לנוף המתפתל של האזור שמסביב, עם חזית פתלתלה המורכבת מלוחות אלומיניום לבנים חלקים הופכת לשירה של רכות וחדות. המסע מתחיל עם חציית הגשר אל האי התרבותי חרבין, שם המסה האדריכלית הגלית עוטפת רחבה ציבורית גדולה ובחודשי החורף, נמסה לתוך הסביבה החורפית המושלגת.
אכן יש כאן מסע אדריכלי עם כוריאוגרפיה בעלת נרטיב רעיוני, כזה שהופך את המבקרים למשתתפים אקטיביים. עם כניסתם ללובי המפואר, המבקרים יראו קירות זכוכית שקופים גדולים המשתרעים בלובי המפואר ומחברים חזותית את הפנים המעוקל עם החזית המשתפת והרחבה החיצונית. פני השטח מורכבים מפירמידות זכוכית, מדמים שלג וקרח של האקלים הקפוא. התיאטרון רחב הידיים, לעומת זאת, חם ומזמין, עטוף ומפוסל בעץ, מחקה גוש עץ שנשחק בעדינות. קירות העץ עוטפים בעדינות את הבמה המרכזית ואת מקומות הישיבה בתיאטרון. התיאטרון הגדול מואר בחלקו בצוהר עדין המחבר את הקהל אל החוץ ואל הזמן החולף.
