בתי הספר חמורי הסבר המוכרים לנו, הופכים לנחלת העבר. המציאות המשתנה בתחום, מורכבת כיום משלושה משפיעים, היוצרים סימביוזה המהווה את פני בתי הספר הבאים: מצוקת קרקע לבנייה, שיטות חינוך חדשניות, תפיסה תכנונית חדשה ורעננה של חזות בתי הספר. מפגש zoom עם אדריכל פרופסור-חבר גבי שורץ ואדריכל דוד נופר. מארח: גיורא אוריין

צפו בהקלטת וידאו של המפגש עם האדריכלים והדיון בנושא

 

המשפיע הראשון, המהווה למעשה את הקטליזטור של השינוי – הוא מצוקת הקרקע. בתי הספר כיום מתוכננים ככפר קטן וזולל שטח: מגרשי משחקים, חצרות, שטחי ציבור ועוד, הכל בקומות נמוכות. הדרישה לכן, מטעם הלקוח העומד מאחורי בניית בית הספר, היא למקסם שטח קרקע.
המשפיע השני, מגיע מכיוונם של אנשי החינוך, השואפים לרענן את שיטות הלימוד המסורתיות, למשל, לשנות את מבנה הקופסאות שבתוכן עומד מורה פרונטלית מול קבוצת תלמידים מפוהקים וליצור התרחשות שונה של למידה, למשל, להוציא את התלמידים החוצה לטבע, לחלק אותם לקבוצות למידה ורסטיליות וליצור איתם חווית למידה אינטראקטיבית.
המשפיע השלישי, הוא שאיפתם של האדריכלים להחליף את הצורה השבלונית נחלת העבר של מוסדות החינוך, ביצירה אדריכלית בעלת זהות אישית. בעבר, בדומה לשיכון הציבורי, הייתה הפשטות הקו המנחה ואילו כיום, בדומה לנעשה בבתי מגורים, הדגש מושם באדריכלות של צורה, צבע וחומרים ייחודיים.
שלושת המשפיעים הללו, מזינים זה את זה ומזמינים שינוי, אותו מתרגמים כיום האדריכלים בשתי צורות עיקריות:
הראשונה, היא התגובה המידית והשנויה במחלוקת, השאולה מתחום המגורים והבנייה לגובה – כמו הניסיון לפתור את בעיית מצוקת הקרקע ולבנות מגדלי מגורים, כך להחיל את הפתרון גם על מבני בתי הספר ולבנות אותם לגובה. מאפיין מעניין, אנקדוטי, הוא העובדה כי רוב ההצעות באות מצד אדריכלים צעירים, יצירתיים ונועזים, אשר מצד שני, מתנסים בבניית מבני חינוך שנים לא רבות. מרבית האדריכלים העוסקים שנים רבות בנושא ורכשו בו ניסיון רב, כך ניראה, פונים לפתרון שני, של מקסום השטח הקיים, ניצול שטחי הציבור, שטחי הביניים וכדומה, בדומה לתחום הבנייה המסחרית, שם עליהם לספק ליזם יותר מטרים להשכרה, גם על חשבון שטחי ציבור. פתרון זה, אגב, מוכל בבתי ספר רבים בעולם, שם גם מעסיקים מעצבים תעשייתיים, אשר מפתחים ריהוט מתוחכם אשר מנצל טוב יותר גם את שטחי הפנים במוסדות החינוך, שלא לדבר על העיצוב המשובב שלהם.

אדריכל פרופ'ח גבי שורץ
מייסד ובעלים שותף של משרד שורץ בסנוסוף אדריכלים ובוני ערים בחיפה, המונה 30 אדריכלים. שורץ חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון שם הוא משמש כראש תחום פרויקט התזה של התואר השני המקצועי. זכה בפרס רכטר היוקרתי לאדריכלות על תכנון שכונת הבוסתן בכרמיאל, בפרס עזריאלי לארץ ישראל יפה על תכנון שכונת מרכז העיר בכרמיאל, בפרס אמיליו אמבז לאדריכלות ירוקה, באות העיצוב הישראלי מספר פעמים ולאחרונה בפרס האתר הבינלאומי DEZEEN עבור תכנון הכניסה החדשה לטכניון בחיפה. פרויקטים בולטים – הספרייה אקדמית במכללת כנרת, שכונת הבוסתן בכרמיאל, הפקולטה לתקשורת במכללת עמק יזרעאל, הפקולטה לרווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה, כפר המשתלמים ביוקנעם, מוזיאון ח"א בחצרים, מוזאון הטבע בטכניון, בית ספר תדהר בעפולה, האקדמיה לתעופה וחלל של ח"א בכרמיאל ועוד.

אדריכל דוד נופר
נולד בקבוץ וגדל במקווה ישראל. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים ובוגר אדריכלות ותכנון ערים ולימודי תואר שני בטכניון בחיפה. עבד במשרדי האדריכלים יעקב יער ויעקב הרץ עד הקמת משרד אדריכלים עצמאי. אדריכל יועץ למשרד החינוך. "גישתו של נופר האדם לחיים בכלל – גישה ליברלית, מתונה, מקבלת את האחר ותמיד פתוחה ברוב קשב לעולם הרחב – משתקפת נאמנה בעבודתו: אדריכלות של פתיחות, של צבע והומור, משתנה ומתרעננת ללא הפוגה ומשנה מוסכמות", אדריכל עמי שנער. תקצר היריעה מלהזכיר את כל עבודותיו, ועל כך יעיד הספר עב הכרס שיצא לאור אודותיו: עשרות מוסדות אוניברסיטאיים, מוסדות חינוך, אולמי ספורט, מרכזים קהילתיים, מוזיאונים כמו מוזיאון יעקב אגם, קונסרבטוריומים, מתנסים ומרכזי תרבות, משרדים ומסחר, בתי מלון, בתי כנסת, בתי אבות, ישיבות – ועוד ועוד ועוד

קראו גם

הצעה לשינוי פרדיגמת תכנון חצר בית הספר

אדריכלות בית ספר הממלכתי דתי סיני

בית הספר הירוק "הרקפות" בקרית ביאליק

 

גן ילדים בסין