הצלמים Haubitz + Zoche הקדישו שלוש שנים (2002-2005) לתעד בצילומים את מתחמי מלונות 5 כוכבים הנטושים, המשתרעים לאורך 200 ק"מ של חצי האי סיני. התמונות קובצו בסופו של דבר לספר בשם "מלונות סיני Sinai Hotels", המתעד פרויקטים שונים של מלונאות שהחלו להיבנות אך מסיבה מסתורית או אחרת ננטשו.

 

לאחר נסיגת ישראל מחצי האי סיני, החלה מצריים ליישם את תכנית הפרויקט הלאומי לפיתוח סיני (1994), כדי לשלב את 60,000 קמ”ר שלו ו-500,000 תושביו, בגיאוגרפיה של מצרים המחודשת. התכנית באה לעשות זאת עם מספר פרויקטים לפיתוח תשתיות, כדי לאחד פיזית את השטחים ולקשר ביניהם, כמו גם לפתור את בעיית גידול האוכלוסין (באל-עריש, למשל, האוכלוסייה הוכפלה תוך קצת יותר מעשור).
אלא שהצמיחה הכלכלית נעצרה ב-2004, אחרי המתקפה המשולשת של אל קאעידה בטאבה. היה זה המרד האיסלאמיסטי האלים ובמיוחד לאחר הפלת מטוס נוסעים רוסי מעל שארם א שייח על ידי דאעש – מדינות זרות הפסיקו את הטיסות לאתר הנופש והזהירו את התיירים להימנע מלהגיע לסיני.
טרגדיות אלה סיימו את פרויקט הפיתוח, שכבר ניזוק מהמתיחות הישראלית-פלסטינית שגאתה בשנות ה-2000 והעיבה על השלום הקר בין מצרים וישראל. כמו כן, האוכלוסיות הבדואיות שחיו מאות שנים בחצי האי, נשללו מזכויותיהן בקרקע ותמיד מצאו עצמן בשולי פרויקטי פיתוח. נוצר חוסר איזון בין היישובים הלא מפותחים מבחינה כלכלית שלהם, לבין מלונות 5 כוכבים הממוקמים לצידם ומולם.
בדואים רבים התפרנסו שנים רבות מתיירים ותרמילאים, ששילמו 10 דולר ללילה כדי לישון במחנות חוף שנוהלו בדואים מקומיים, שמשפחותיהם חיו בסיני במשך מאות שנים. המשקיעים ביקשו להעתיק את ההצלחה של הבדואים, למלונות. אבל רק לעתים רחוקות כללו את הבדואים בבנייתם. במקום זאת הם בנו על אדמה שלהם, מתחרים בהם עסקית.
כך, הפריחה התיירותית התערערה וקמלה יחד עם הפיגועים וחוסר היציבות בסיני ואיתה ירדו לטימיון השקעות רבות באזור. אתרי בנייה תיירותיים נעצרו.
הסיבות לעיירות רפאים אלו רבות ומגוונות, החל מהשקעות גרועות, דרך סיבסוד שערורייתי ועד לירידה בתיירות בצפון סיני עקב חשש מפיגועים.
“ארמון הסולטן”, אתר הנופש של Pharoah, Coral Beach – כל אתרי הנופש עם השמות החלומיים שנתנו להם, הפכו עיירות רפאים, מלאות במבני מלונות לא גמורים, תכניות שלא הושלמו, חלומות שלא הוגשמו, עומדות בודדות באמצע המדבר.
שרידי מבנים נטושים אלה, מתארים ​​עידן עבר שלא דומה לארכיטקטורה המפוארת של ימי פרעה, אלא ארכיטקטורה של בטון, עם אסתטיקה של תיירות וגלובליזציה.

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
כנסיית הבטון Église Saint Nicolas: ברוטליזם שווייצרי
אדריכלות
כנסיית הבטון Église Saint Nicolas: ברוטליזם שווייצרי
  האייקון הקדוש מתגלה כחילוני למחצה, יש בו בר משקאות, חנות כפרית, סניף דואר
תחנת הכוח “אשלים”: המגדל הסולארי הגבוה בעולם
אדריכלות
תחנת הכוח “אשלים”: המגדל הסולארי הגבוה בעולם
תחנת הכוח משלבת אנרגיה סולארית תרמית ופוטו-וולטאית עם גז טבעי ומפיקה 320 שעות גיגה-וואט
Tao Zhu Yin Yuan: יער אנכי סופג פחמן
אדריכלות
Tao Zhu Yin Yuan: יער אנכי סופג פחמן
    Architects: Vincent Callebaut Architectures Area: 42705 m² Year: 2020 Photographs:Vincent Callebaut Architectures

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*