כוונת מאמר זה לדון ב"שטח ההפקר", התווך, ה"בין לבין" – שלא נכלל בפרוגראמות, הוא אינו שטח מוכוון ללמידה מוגדרת ומכונה "שטח טרה", הנמצא ונתון בין שטחי ברוטו לנטו.

 

בית ספר בפינלנד. צילום: דוד נופר

בית ספר בפינלנד. צילום: דוד נופר

תהליכי הציפוף האורבאני מקבילים להתחדשות העירונית, גורמים לצמצום שטחי קרקע זמינים למוסדות החינוך וצורך בייעול השימוש בהם.
חוקי הבנייה והתקנות הנלוות, הובילו לבנייה איכותית, נגישה, ידידותית וירוקה, בנוסף להנחיות בטיחות ובטחון מחמירות.
"הפואמה הפדגוגית" שהוכנסה למגבלות האמורות – צברה תאוצה גוברת באמצעי המחשוב – תקשוב, מידע ואינפורמציה בלתי מוגבלת וכתוצאה מכך, נוצר שינוי והתאמה בתנאי סביבת הלמידה.
החדשנות בעולם הפדגוגי, חשפה אמצעי למידה להתנסויות, חקירה, פרישה לעומק ולרוחב – עם הגברת רכיבים חווייתיים ואיכותיים.
שיתוף הדדי בין הקהילה ובית הספר במתקנים משותפים, הגדילה את מידת המעורבות והשימוש ביניהם.

 

יפן

בית ספר ביפן. צילום: דוד נופר

שטחי בנייה במוסדות חינוך
שטחי הבנייה המוקצים על-ידי משרד האוצר למשרד החינוך, מצומצמים בהשוואה לכל המקובל במדינות המערב. השיח הקבוע המתקיים בין משרדים אלו, מביא לתיקונים קלים אחת לכמה שנים במפתחות תקצוב ובשטחי בנייה. שטחי הבנייה הבסיסיים המוקצים אף לחללים העיקריים (כיתות, מנהלה, ספריה) מצומצמים ומתוחמים. הם נמצאים בסמכות רשויות מקומיות תוך גמישות, פרשנות ו"נדיבות" – לתרגום, הרחבה, או שינוי חללי למידה.
הפרוגרמות הנתונות לרמות הלימוד, כוללות שטחי פונקציות עיקריות "כיתה, מנהלה, ספריה" או דומיה ומותירות שטח זעום לאלו שאינן נכללות בהגדרות.

מרחבי למידה
כוונת מאמר זה לדון ב"שטח ההפקר", התווך, ה"בין לבין" – שלא נכלל בפרוגרמות, הוא אינו שטח מוכוון ללמידה מוגדרת – ומכונה "שטח טרה", הנמצא ונתון בין שטחי ברוטו לנטו.
מרחבים אלו כוללים שטחים סמוכים לכיתות הנפתחים אליהם, או מפוזרים בין חללי למידה פרונטליים, כחללי שהיה, פינות התכנסות, או כיסי המתנה. ניסיונות שונים פרקו וחברו מחדש חללים ללמידה פרונטלית לכדי יצירת מרחבי למידה מגוונים. בשיטת "מרכזי למידה", כמו גם בשיטת "מרכזי מקצוע" – רוכזו אמצעים ופוזרו מגמות תוך צמצום "כיתת אם" המיתולוגית.

 

בית ספר ביפן. צילום: דוד נופר

בית ספר ביפן. צילום: דוד נופר

מרחבי למידה בעולם
מדינות שונות אמצו שיטות מפותחות לאמצעי למידה לחללי הלימוד ולתווך שביניהם, כשהדגש העיקרי – הגדלת שטח הביניים, והרחבת "התחום האפור" – הנתון בין הפונקציות הראשיות.  מרחבים אלו טופחו במדינות השונות, ויושמו בהם מרבית הרכיבים הטכנולוגיים והחווייתיים.
כתוצאה, הפכו חללים אלו ממסדרונות וממעברים – למרחבי למידה עיקריים תוך שימוש באמצעי ריהוט ועיצוב פנים מורכבים ומתוחכמים.
יפן: כיאה למדינה בה נחשבת מאד הטכסיות והמסורת – הוגדלו מרחבי הכניסה, והחללים התחומים בין הכיתות. נוספו שטחים לאחסנת תיקים וביגוד, החלפת נעלים ועוד. לשטחי הכיתות נוספו חללי-בת המשמשים לפעילות קבוצתית ולמנוחה. חללי שהייה, המתנה, קריאה ומשחק צורפו והוצמדו לחללי הכיתות, אליהם נפתחו אולמות אוכל ואודיטוריום. סיור בבית-ספר מחייב ענידת שרוול מזהה, ומכתיב צילום סלקטיבי וממודר.
פינלנד: מדינה מובילה בה נתקיימה מהפכת חינוך ובה החלה הוראה בתחומים רוחביים במקום נושאים או מקצועות ובוטל בה כתב היד לטובת שעורי הקלדה. מרחבי הלמידה שאינם כיתות ומעברים – מנוצלים להעשרת החינוך הפורמלי הנלמד בכיתות – אף היא בגישות מתקדמות.

למעלה: בית הספר ע"ש רון ורדי בראשון לציון. דוד נופר אדריכלים