הבניין מעוצב בשתי שפות, מודרנית ועתיקה, השומרות על עצמאותן באדיקות. הוא מרחף מעל המגרש ומעל רחבת הכותל באמצעות שלד הפלדה, הבנוי מעמודים וקורות כבדות, שמהווים יחדיו את בסיס המבנה.
"העמודים תוכננו באופן שונה מכל בניין אחר שתכננתי עד כה", מסבירה האדריכלית עדה כרמי-מלמד "הם ממוקמים לפי מה שהכתיבו לנו ברשות העתיקות ויש איזו אחוות רעים ביניהם. אין להם התחלה וסוף ברורים, והם נותנים לארכיאולוגיה להתקיים סביבם".
הקונפליקט בין שתי שפות, משתנה מדי יום בעקבות האור הטבעי החודר לחלל שביניהן ומרכך, שורט, מאיר ומחשיך את דפנותיו.
הוא מעשיר את החוויה הוויזואלית במבנה, מעניק לו זוויות ראיה מפתיעות, המפלסות את דרכן בין העמודים, בין הישן והחדש וחודרות את החלל המופנם והדינמי שלו שמטייל בין שמים וארץ.