לאחר עשור שנים, הושלמו עבודות הבניה של בית המועצה ומרכז המבקרים בנאות חובב, אותו תכננה האדריכלית עדה כרמי – מלמד. התוצאה, מבנה ייחודי המשתלב בנוף המדברי ומהווה נקודת אור באינסוף הצחיח.

אדריכלית עדה כרמי-מלמד. צילום: מיכאל יעקובסון

 

מוצב על גבעה בהתמזגות מושלמת עם הנוף המדברי, קם מבנה בית המועצה ומרכז המבקרים בנאות חובב שבנגב. המבנה מהווה גם עבור עדה כרמי מלמד, האדריכלית זוכת פרס ישראל, אשר תכננה את המבנה בשיתוף אדריכל מתן ליפמן, יצירה פורצת דרך. “זה בניין מאוד חשוב מבחינתי, כי הוא פורץ דרך בהרבה מובנים ממבנים אחרים וסטאטיים שתכננו”, אומרת כרמי-מלמד “המבנים שאנחנו מתכננים תמיד מחפשים שורש להיטמע היטב על הקרקע. הבניין בנאות חובב עושה את זה אבל מצד שני גם רוצה ‘לברוח’ קצת. מצד אחד הוא רוצה להיכנס לאדמה ושלא יזיזו אותו, מצד שני יש לו אלמנט שרוצה ‘לדבר’ אל הנוף הרחוק ומצד שלישי הוא חלק מנאות חובב, שהוא מרכז התעשייה הכימית הכבדה של מדינת ישראל. מאחר שהוא עומד על קו רכס גבוה, הוא גם משדר החוצה שמדובר במבנה הכניסה למועצה”.

 

 

הבניין יושב על רכס ומביט על כביש 40 המרכזי באזור. אין לפניו או מאחוריו דבר והתחושה היא שהוא כמו אי בודד וניתן לראות אותו מכל צדדיו. החומר השולט בחזיתות המבנה הוא אבן בהירה המשתלבת היטב עם הנוף הצחיח.

 

 

 

הבניין כולל בתוכו שני מבנים ולכל אחד מהם תפקיד אחר. המבנה הראשון משמש למשרדים עבור עובדי המועצה והשני משמש כמרכז מבקרים. יש בניהם קיר בטון משותף שבקווי המתאר המעוגלים שלו מחקה את תוואי השטח. צדו האחד של הקיר מהווה חזית מרכז המבקרים, וצדו השני נכנס לבניין המועצה. כך נוצר קשר הדוק בין הפרוגרמות השונות באמצעות הקומפוזיציה האדריכלית.
האור הטבעי הוא הכוכב של החלל ומוקד תשומת הלב. האדריכלית תופסת את האור הטבעי כחומר גלם והיא מרבה לעסוק בו בפרויקטים השונים שלה. הפעם, לדבריה, ההתייחסות לנושא הייתה קריטית ומאתגרת בשל האקלים החם בנגב, ובתכנון שלה היא ניסתה ליצור מקום שיש בו אור רך ונעים שרוצים להיכנס אליו ולא אור בוהק ואינטנסיבי של מדבר.

 

 

 

בניגוד למגמה האדריכלית העכשווית של קירות זכוכית, כאן מיקום החלונות נעשה בצורה מדודה. הם צרים ועמוקים וממשיכים עד לגג הבניין. המרווחים השווים בניהם מייצרים תנועת אור אחידה בחלל. מבנה חזית המועצה עטוף בחלונות זכוכית והצללות.

 

 

 

הטופוגרפיה המשופעת של האתר משחקת תפקיד משמעותי בסיפור המבנה, והיוותה נקודת המוצא לתכנון האדריכלי כולו. “הגבעה משתפלת לעבר הכביש והיו לה קווי טופוגרפיה מסולסלים. למעשה התכנון התחיל מזה. הטופוגרפיה נראתה לי חזקה מאוד והייתי מוכרחה ליצור קיר שישדר איזושהי שייכות למקום. מכאן בא קיר שהוא לא ישר אלא מחקה קו טופוגרפי שחוצה את כל המבנה”, מספרת כרמי מלמד.

 

 

 

 

 

 

 

מימין אדריכל שותף אורי לניר, שותפה מיטל יפה, אדריכלית עדה כרמי-מלמד, אדריכל שותף עופר. צלם רפי דלויה-ארוסי.

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
מנזר Saint François בתכנון Amelia Tavella Architectes
אדריכלות
מנזר Saint François בתכנון Amelia Tavella Architectes
הטבע צמח בתוך המבנה, חומק בין האבנים ואז הפך למעטה צמחי המגן מפני שחיקה
שביל האופניים המוגבה מעל לונדון: SkyCycle
אדריכלות
שביל האופניים המוגבה מעל לונדון: SkyCycle
לפני מספר שנים הכריזה לונדון על “מצב חירום לרכיבה על אופניים”, בעקבות ריבוי תאונות
כיצד יראה שיקום יישובי העוטף? / האדריכלים בני פרי וטלי דראל
אדריכלות
כיצד יראה שיקום יישובי העוטף? / האדריכלים בני פרי וטלי דראל
  מאז הקמתה, נאלצה מדינת ישראל ליישב מחדש כמות גדולה של תושבים שפונו מבתיהם

2 תגובות

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*