האמן הפרואני Víctor Delfín בן ה-97, ממשיך ליצור בביתו על שפת הים בלימה. הקריירה האמנותית שלו משתרעת על פני יותר משבעה עשורים, של התרפקות על תרבויות פרה-קולומביאניות ומסורות פופולריות, שהזינו את מכלול יצירתו העצום.

הוא אמן רב תחומי, החתום על הפסל המונומנטלי "El beso" בפארק דל אמור בבירת פרו. בשנות ה-70 הוא קנה את הבית המעוצב בסגנון טיודור וניצב על הצוק בשכונת ברנקו. בחמש עשרה השנים האחרונות, הוא עצמו שהיה אחראי על עיצוב כל הרחבה שנעשתה בביתו, מלווה בשלבים שונים על ידי האדריכלים הפרואניים Alfredo Rodríguez y Diego Robles. "התחלתי לבנות כלפי מטה בצורה מדורגת כמו אצל התושבים בפרו העתיקה, בהשראת המדרגות של האנדים", הסביר האמן.

"יש אנקדוטה שוויקטור חוזר על עצמו לעתים קרובות: 'כששואלים אותי איפה גן העדן, אני נותן את הכתובת של הבית שלי'. וזהו מקום של השראה", הבטיחה ברנדה אורטיז. "לא פגשתי אדם שלא עזב מפה בלי שהייתה לו תגובה. הבנייה הזו היא השלכה של מה שוויקטור דלפין עשה במהלך חייו ומה שיש לו בראש". צבעי הנחושת והאדמה שולטים, מחקים את גווני החוף הפרואני, המתייחסים לילדותו ליד הים.

צילום Ana María Ortiz.

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
מונוליתים של שקט בנוף האלפיני
אדריכלות
מונוליתים של שקט בנוף האלפיני
  כל מגדל מתפרש על פני שלוש קומות בתכנית קומפקטית, אך מציע תחושת מרחב
איך לגרום לאדריכלים וליזמי נדל״ן לבחור דווקא בכם?
אדריכלות
איך לגרום לאדריכלים וליזמי נדל״ן לבחור דווקא בכם?
בעולם שבו אדריכלים, מעצבי פנים ויזמים נדרשים לבחור בין מאות פתרונות, מוצרים וספקים, השאלה
המגרש המשולש שהפך להזדמנות אדריכלית: תכנית שלא משחקת לפי הכללים
אדריכלות
המגרש המשולש שהפך להזדמנות אדריכלית: תכנית שלא משחקת לפי הכללים
  בין גיאומטריה לנוף מגרשים משולשים נחשבים לא פעם לאתגר תכנוני: קווי הגבול האלכסוניים,

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.