בשנת 1946, הוזמן האדריכל המצרי חסן פתחי - חלוץ הבנייה באדובה, בוץ, לבנות כפר חדש בשם גורנה. הכפר תוכנן להבנות מעל קברים עתיקים בלוקסור ונחשב כפתרון להגנה על הקברים הפרעוניים.

 

החזון של פתחי, היה ליצור כפר בן-קיימא וידידותי לסביבה, עם חומרים מהסביבה שמסביב. הוא השתמש בלבני בוץ במקום בטון ופלדה והעדיף כלים פשוטים ושיטות מסורתיות, במקום קבלנים יקרים וטכנולוגיה עדכנית. הוא האמין כי ארכיטקטורה חייבת להיות מעוצבת על ידי התרבות של התושבים. גורנה החדשה, קם ככפר מאדמה עם אוורור טבעי, חדרים גדולים ומוארים, כיפות יפות והכל במחיר נמוך.
עם השנים, עם עליית מפלס המים התת-קרקעיים, לבני הבוץ הקרובים יותר לקרקע החלו להתמוסס והבתים התחילו לשקוע, מה שגרם לרוב התושבים להחליף את הבתים הישנים בבתים מחומרים עמידים יותר.
היום, לאחר כ-70 שנה, כמעט 50 אחוז מהבניינים המקוריים לא נותרו על תילם או נעלמו לחלוטין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
בלב יער הגשם: האישה שבנתה במו ידיה בית בועות
אדריכלות
בלב יער הגשם: האישה שבנתה במו ידיה בית בועות
  הכול התחיל מחלום. במשך שנים נשבתה Cath Wild בקסמם של מבנים אורגניים ועגולים,
עובדים בשקט: סטודיו מרחף בין העצים בלב היער בקליפורניה
אדריכלות
עובדים בשקט: סטודיו מרחף בין העצים בלב היער בקליפורניה
  המבנה, בשטח של כ־60 מ"ר, מתוכנן כיחידה עצמאית ומנותקת מרשת (off-grid), הנשענת על
בין כאב לחוסן: האדריכלות שמגדירה את המרחבים הביטחוניים של ישראל
אדריכלות
בין כאב לחוסן: האדריכלות שמגדירה את המרחבים הביטחוניים של ישראל
בתוך המרחב הזה פועל האדריכל אורי לניר, שותף במשרד עדה כרמי מלמד אדריכלים –

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.