בשנת 1946, הוזמן האדריכל המצרי חסן פתחי - חלוץ הבנייה באדובה, בוץ, לבנות כפר חדש בשם גורנה. הכפר תוכנן להבנות מעל קברים עתיקים בלוקסור ונחשב כפתרון להגנה על הקברים הפרעוניים.

 

החזון של פתחי, היה ליצור כפר בן-קיימא וידידותי לסביבה, עם חומרים מהסביבה שמסביב. הוא השתמש בלבני בוץ במקום בטון ופלדה והעדיף כלים פשוטים ושיטות מסורתיות, במקום קבלנים יקרים וטכנולוגיה עדכנית. הוא האמין כי ארכיטקטורה חייבת להיות מעוצבת על ידי התרבות של התושבים. גורנה החדשה, קם ככפר מאדמה עם אוורור טבעי, חדרים גדולים ומוארים, כיפות יפות והכל במחיר נמוך.
עם השנים, עם עליית מפלס המים התת-קרקעיים, לבני הבוץ הקרובים יותר לקרקע החלו להתמוסס והבתים התחילו לשקוע, מה שגרם לרוב התושבים להחליף את הבתים הישנים בבתים מחומרים עמידים יותר.
היום, לאחר כ-70 שנה, כמעט 50 אחוז מהבניינים המקוריים לא נותרו על תילם או נעלמו לחלוטין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
שני בתים בורוד וסגול נטמעים בנוף של מיורקה
אדריכלות
שני בתים בורוד וסגול נטמעים בנוף של מיורקה
  פרויקט Olive Houses, שתוכנן על ידי האדריכלים Mar Vicens Fuster ו־Ask Anker Aistrup,
משה ספדיה יתכנן מרכז מורשת שבט Cherokee
אדריכלות
משה ספדיה יתכנן מרכז מורשת שבט Cherokee
  הפרויקט החדש מתפרש על פני כ-43 אקרים, ומדמיין מחדש אתר היסטורי ששימש בעבר
ועכשיו הספר: גיורא אקרשטיין, האיש שעיצב את המרחב הציבורי הישראלי
אדריכלות
ועכשיו הספר: גיורא אקרשטיין, האיש שעיצב את המרחב הציבורי הישראלי
  הטקס המוערך, להענקת "פרס התעשייה ופרס מפעל חיים", באמצעותו מוקירה מדי שנתיים התאחדות

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.