בשנת 1946, הוזמן האדריכל המצרי חסן פתחי - חלוץ הבנייה באדובה, בוץ, לבנות כפר חדש בשם גורנה. הכפר תוכנן להבנות מעל קברים עתיקים בלוקסור ונחשב כפתרון להגנה על הקברים הפרעוניים.

 

החזון של פתחי, היה ליצור כפר בן-קיימא וידידותי לסביבה, עם חומרים מהסביבה שמסביב. הוא השתמש בלבני בוץ במקום בטון ופלדה והעדיף כלים פשוטים ושיטות מסורתיות, במקום קבלנים יקרים וטכנולוגיה עדכנית. הוא האמין כי ארכיטקטורה חייבת להיות מעוצבת על ידי התרבות של התושבים. גורנה החדשה, קם ככפר מאדמה עם אוורור טבעי, חדרים גדולים ומוארים, כיפות יפות והכל במחיר נמוך.
עם השנים, עם עליית מפלס המים התת-קרקעיים, לבני הבוץ הקרובים יותר לקרקע החלו להתמוסס והבתים התחילו לשקוע, מה שגרם לרוב התושבים להחליף את הבתים הישנים בבתים מחומרים עמידים יותר.
היום, לאחר כ-70 שנה, כמעט 50 אחוז מהבניינים המקוריים לא נותרו על תילם או נעלמו לחלוטין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
מקדש לבן בקיוטו: אדריכלות מינימליסטית כמרחב לזיכרון ונשיות
אדריכלות
מקדש לבן בקיוטו: אדריכלות מינימליסטית כמרחב לזיכרון ונשיות
  “המקדש הלבן” מציב אלטרנטיבה למסורת היפנית, המתמקדת לרוב בשושלת האבהית, ובוחר להאיר דווקא
שימוש מחודש במבני תעשייה בחיפה / אדריכלית ד"ר עינת קליש רותם
אדריכלות
שימוש מחודש במבני תעשייה בחיפה / אדריכלית ד"ר עינת קליש רותם
בתמונה: בין שתי האסטרטגיות של ההתמודדות עם בניינים ומרקמים ישנים – שימור או הריסה
מאבק על “אואזיס”: עתידו של פסל סביבתי בבאר־שבע בסכנה
אדריכלות
מאבק על “אואזיס”: עתידו של פסל סביבתי בבאר־שבע בסכנה
  הפסל הסביבתי “פרק המגדלים” (אואזיס), יצירתו של ישראל הדני, עומד במרכז מחלוקת בין

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.