בשנת 1946, הוזמן האדריכל המצרי חסן פתחי - חלוץ הבנייה באדובה, בוץ, לבנות כפר חדש בשם גורנה. הכפר תוכנן להבנות מעל קברים עתיקים בלוקסור ונחשב כפתרון להגנה על הקברים הפרעוניים.

 

החזון של פתחי, היה ליצור כפר בן-קיימא וידידותי לסביבה, עם חומרים מהסביבה שמסביב. הוא השתמש בלבני בוץ במקום בטון ופלדה והעדיף כלים פשוטים ושיטות מסורתיות, במקום קבלנים יקרים וטכנולוגיה עדכנית. הוא האמין כי ארכיטקטורה חייבת להיות מעוצבת על ידי התרבות של התושבים. גורנה החדשה, קם ככפר מאדמה עם אוורור טבעי, חדרים גדולים ומוארים, כיפות יפות והכל במחיר נמוך.
עם השנים, עם עליית מפלס המים התת-קרקעיים, לבני הבוץ הקרובים יותר לקרקע החלו להתמוסס והבתים התחילו לשקוע, מה שגרם לרוב התושבים להחליף את הבתים הישנים בבתים מחומרים עמידים יותר.
היום, לאחר כ-70 שנה, כמעט 50 אחוז מהבניינים המקוריים לא נותרו על תילם או נעלמו לחלוטין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
לא עוד ספר: כך d+a הופכת סיפורים ישראליים לספרים שנשארים לדורות
אדריכלות
לא עוד ספר: כך d+a הופכת סיפורים ישראליים לספרים שנשארים לדורות
  ילד שגדל בין ספרים ומצא מדף ריק גיורא אוריין גדל בעולם שבו ספרים
"מוזיאון Groninger צריך להיות הרבה יותר מפורסם"
אדריכלות
"מוזיאון Groninger צריך להיות הרבה יותר מפורסם"
  המוזיאון הנוכחי נפתח ב־1994 ונבנה כאוסף של שלושה ביתנים המחוברים בגשרים ובמעברים, כאשר
הבית הריק הוא בעצם מרחב מהפנט של אור ונוף
אדריכלות
הבית הריק הוא בעצם מרחב מהפנט של אור ונוף
  מבחוץ, קשה כמעט לזהות שהתרחש כאן שינוי דרמטי. הבית, הממוקם ברחוב הראשי של

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.