כאשר ניגשים למבנה הברוטליסטי הגדול הזה של שנות ה-60, המטרה הייתה ליצור במודע רובד היסטורי חדש. האסטרטגיה שלנו הייתה לעשות שימוש חוזר בבניין המקורי בצורה אחראית, מכובדת, נדיבה וייחודית. המרכז הטכנולוגי הוא יוזמה חדשה של משרד החינוך, השואפת להחיות את בתי הספר הישנים הנטושים, עם תכנית חינוכית חדשה, המורכבת ממעבדות וסדנאות המקדמים מחקר בתחומים שונים – ביוטכנולוגיה, רובוטיקה, אנרגיה בת קיימא, משרדי כיתות ומרכז טכנולוגי.

המחיצה המקורית הייתה קלאסית: פטיו מרכזי מקורה מוקף במסדרונות ובכיתות הפונות כלפי חוץ. עבור החללים הפונים לגובה הדרומי (חם במיוחד ברוב ימות השנה), הצענו להעביר את המסדרון לחזית הדרומית וכך יפנו המעבדות לחלל המרכזי. המסדרון משמש כמגן חום ויכול לשמש גם כחלל ביניים לסטודנטים.
המעבדות והכיתות פונים צפונה, נהנות מאור רך ומזוגגות לחלוטין. בלב האטריום אנו מאתרים את החדר הרב-תכליתי. קופסה עם עור אדום נתפסת כאלגוריה לטכנולוגיה. הבטון האפור, עם האסתטיקה של חוסר השלמות שלו, עומד מול הקופסה האדומה, שהיא מבריקה, רפלקטיבית וחלקה לחלוטין. הקופסה, מסובבת מעט, יוצרת מחווה עדינה לשבור את האורתוגונליות של המבנה. החזית הפנימית נוצרה על ידי סגירת המסדרונות הפתוחים בעור מזוגג.

יצרנו מרפסת המשמשת גם כחלל מוצל להגדרת חלל גישה. העור החיצוני החדש מורכב משתי שכבות: הראשונה היא עור HPL עם צבעים הנעים בין לבן לאפור דרך צהוב חם לאדום. השני הוא סוליית בטון חשופה הבנויה במקצבים עצמאיים. לעור החיצוני יש עומק, וכאשר הוא פוגש את השמש, נוצר מימד חדש. כל קומה מאופיינת בצבע מסוים. ירוק נמצא בכניסה, סגול בקומה הראשונה, וצהוב בשנייה, בעוד המעקה מוביל אותנו לצבעים המתאימים.

נוספו שתי פונקציות חדשות: מחזור אנכי ומקלטי פצצות. ה"מגדל" של המעליות ושל המקלטים, רובם חזיתות עיוורות, הוצבו בצפון הבניין, שהוא גם שלו.מאחור, בעוד מדרגות החירום החדשות הוצבו בכניסה. העצים הקיימים במקום היוו את המבנה לתכנון הנוף, שהורכב מספסלים בצל הנדיב של העצים, ריצוף המחבר בין החללים החיצוניים למרפסת הגישה וצמחייה שנבחרה בקפידה במרחבים הירוקים מתחת לעצים.

אדריכלים: דניאל אזרד אדריכלים
שטח: 3000 מ"ר
שנה: 2023
צילומים: עמית גירון