מוסד ציבורי למחצה, מבצע שם פיתוח עירוני, באמצעות ZAV אדריכלים, במטרה להעצים את הקהילה המקומית של האי. אחד משלבי הפתוח, הוא הקמת מעון תרבותי רב תכליתי בשם מג'ארה (פירושו הרפתקה), הקושר את חייהם של אנשים מקומיים ומבקרים מבחינה תרבותית וכלכלית.
התקציב לפרויקט, מושפע מהמצוקה הכלכלית שמביאות הסנקציות על איראן.

האדריכלים יחד עם הקהילה, בנו שם בתים עם כיפות קטנות וצבעוניות, בטכניקת אדובי, תוך שימוש בבוץ ובחול. כיפות שכיחות באזור. קנה המידה הקטן שלהן סייע לבעלי מלאכה מקומיים ועובדים לא מיומנים להתמודד עם בנייתן והמארג שלהן, יצר “שטיח” צבעוני, המהדהד את הטופוגרפיה של הסביבה.
המבנים הם פיתוח של האדריכל האיראני המנוח Nader Khalili, חלוץ בתי Superadobe, שנועדו להיות הפתרון האולטימטיבי לדיור בר קיימא. הרעיון שלו החל להתגלגל מאמצע שנות ה-70, לאחר שחלילי עזב מאחוריו את משרד האדריכלות המצליח שלו (שעסק בבניית גורדי שחקים בטהרן ובלוס אנג'לס) ויצא למסע אופנועים בן חמש שנים ברחבי איראן דרך כפריה הרבים. כאן הוא בנה את החזון שלו: בתים עשויים מהחומרים הפשוטים ביותר של כדור הארץ, שימשיכו לשכן את האוכלוסייה הפגיעה ביותר בעולם.
שנים מאוחר יותר, הוא הגשים את חלומו ופיתח את טכניקת Superadobe – צריך רק למלא שקי פוליאסטר באדמה או בחימר, להשכיב אותן זו על גבי זו כדי ליצור את המבנה, לחבר אותן יחד עם תיל. הבנייה הפשוטה הזו שלו, הובילה את נאס”א להזמין את חלילי לתכנן עבורה בניית בתים על הירח.
למרות שחלילי סיפק את התכנון שלו לחלל, הוא היה מודאג בעיקר מהמשבר שכוכב הלכת כדור הארץ מתמודד איתו. העיצוב שלו היה ועודנו, פתרון חד משמעי למשבר הדיור שאליו אנו הולכים.
Superadobes גם עמידה בפני אסונות שונים שהפלנטה מזמנת והשיטה זכתה לאישור ולשימוש על ידי האו”ם, במסגרת Cal-Earth, הארגון ללא מטרות רווח שח’לילי יסד ב-1991, המנוהל כיום על ידי שני ילדיו Sheefteh ו- Dastan Khalili.
המבנים שלו נוסו במחנה הפליטים זעתרי בירדן ואילו בנפאל, בית יתומים שנבנה בטכניקת Superadobe עמד ברעידת האדמה שריסקה את האומה בשנת 2015. גם בקליפורניה, ארבעה מבני Superadobes לא נפגעו מהשריפות ההרסניות שהשתוללו שם וכילו שכונות על בתיהן.

קראו עוד