הורמוז הוא נמל בעל היסטוריה מפוארת, במיצר הורמוז במפרץ הפרסי, דרום איראן, השולט במשלוח נפט מהמזרח התיכון. האי הזה מצטיין בנופים סוריאליסטיים צבעוניים יוצאי דופן. אלא שבאופן מוזר, התושבים המקומיים באי היפה, התיירותי והאסטרטגי פוליטית, נאבקים לשרוד כלכלית ומעורבים בפעילות של סחר בלתי חוקי באמצעות סירותיהם. בהורמוז מתבצע פיתוח עירוני ביוזמת מוסד ציבורי למחצה, ששכר את ZAV אדריכלים, במטרה להעצים את הקהילה המקומית של האי. אחד משלבי הפתוח, הוא הקמת מעון תרבותי רב תכליתי בשם מג'ארה (פירושו הרפתקה) הקושר את חייהם של אנשים מקומיים ומבקרים מבחינה תרבותית וכלכלית.
במדינה מסוכסכת פוליטית, בתוכה ומחוץ לגבולותיה, כל פרויקט אדריכלי הופך לבעל עניין של בעלי כח ועולה השאלה הבסיסית, האם האדריכלות יכולה להציע אלטרנטיבה פוליטית לחיים קהילתיים?
זאת כשהיא עומדת בתווך בין אינטרסים של קבוצות שונות, כמו המדינה והמשקיעים מעיר הבירה טהראן וכלה במעמדות, בעוד תושבי הורמוז שותפים לפרויקט. התקציב לפרויקט, מושפע מהמצוקה הכלכלית שמביאות הסנקציות.
הפרויקט שקם מאופיין בכיפות קטנות שנבנו בטכניקת אדובי, תוך שימוש בבוץ ובחול. כיפות הן מבנים שכיחים באזור. קנה המידה הקטן שלהם סייע לבעלי מלאכה מקומיים ועובדים לא מיומנים להתמודד עם בנייתן והמארג שלהן, יצר “שטיח” צבעוני המהדהד את הטופוגרפיה של הסביבה.
לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
