אדריכל מתי רוזנשיין הוא אדריכל עכשווי, המתכנן מבנים בירושלים, בצוותא עם אדריכלים בני מאות שנים. ברגישות רבה הוא משלב את אוצר המילים הנצחי של האדריכלות המסורתית הירושלמית, תוך יצירת אדריכלות עכשווית נקייה, מדויקת ואוורירית, המטשטשת את הגבול בין חללים פנימיים וחיצוניים.

צילום: אריה ווייסגלס

 

רוזנשיין הקים את הסטודיו שלו MRA בשנת 1997 בירושלים ומאז תכנן ומתכנן מגוון רחב של פרויקטים, החל מחללי פנים אינטימיים למגורים וכלה במתקנים ציבוריים רחבי היקף.
המשרד שוקד עתה על מגוון פרויקטים מורכבים וייחודיים, הדורשים את טביעת היד התכנונית של רוזנשיין – מגדל עירוב השימושים הראשון מסוגו בתלפיות, מתחם עירוב שימושים של אלפי מ”ר במרכז העיר, שיכלול גם בית מלון, קומפלקס מגורים על גב שני מיבנים היסטוריים לשימור וגם תוספת לבית פרטי היסטורי.
משרדו של רוזנשיין ממשיך לתרום מבנים המצטרפים לעיר, משקפים את העבר העתיק והרב שכבתי של העיר, אך גם מעניקים למשתמשים מרחבים יעילים ומעודכנים לחיים מודרניים, עם מיטב הטכנולוגיות, החכמות והחדשניות.
כל פרויקט קטן כגדול, זוכה לתשומת לב אישית ומאפיינים ייחודיים, אך הוא יודע להשתלב בצניעות במרקם הסביבתי שלו.

לאתר מתי רוזנשיין אדריכלים


קומפלקס המגורים “רחוב המעלות”
עיבוי הבינוי מתוכנן על גבול שכונת רחביה, עם פרוגרמה הכוללת תוספת של 45 יחידות דיור על גבי שני מבנים היסטוריים לשימור.

 

שילוב מתכת יוצר אבחנה בין המבנים ההיסטוריים לבינוי החדש

 

הקומפלקס חובק חצר מרכזית ירוקה, שתשמש את שטחי המסחר בקומת הקרקע ואת דיירי המקום.
תוספת הבינוי עשויה אבן ירושלמית, מובחנת בסיתות מאבן הבינוי ההיסטורית, בתוספת אלומיניום דמוי אבץ במפלסים העליונים.
הרובד המתכתי החדש ישולב באלמנטים עיצוביים שונים במבנה כגון אגפי המרפסות, חלל המדרגות המרכזי ובחלונות.

אדריכלים אחראיים, אריה וייסגלס ושני עוזרי.

 

 

מבט אווירי, המתחם סביב החצר המרכזית ההיסטורית.

 

 


בית בשכונת בקעה
תוספת לבית ההיסטורי, שנבנה במקור בתחילת המאה העשרים, נועדה להרחיב את המבנה ליצירת שתי יחידות דיור.

 

התוספת מוסטת בחלקה, יוצרת אבחנה בין החדש לישן ומבט לנוף

 

הבית המקורי החד קומתי, נבנה בסגנון ירושלמי מסורתי, המאופיין בקירות אבן עבים ובחלונות יחסית קטנים. במרוצת השנים נוספו למבנה המקורי אגפי בינוי נוספים, בגבהים משתנים אשר יצרו רצף בינוי רנדומלי.
תוספת הבניה מפוצלת בין אגף אחד היושב על גבי מתאר המבנה המקורי בעוד שהאגף השני ממוקם בהסטה מגוש הבינוי העיקרי.
הסטת התוספת נועדה מחד להפנות מבטים צפונה לכוון השטחים הירוקים הפתוחים ומאידך ליצור אבחנה אדריכלית ברורה בין החדש לישן.
התוספת בנויה אבן בסיתות עדין מאוד, משולבת באבץ ופתחי זכוכית גדולים.
ניגוד החומרים, הבדלי פרופורציות הפתחים ושינוי זווית הבינוי, תוכננו על מנת ליצור מתח בין חדש וישן, עבר והווה.
גגות המבנים ההיסטוריים יהפכו לרצף טרסות חוץ במפלסים שונים המתחברים לדירה העליונה.

אדריכלית אחראית: מריה קונדרטייב

 

 

 

 

 

גושי הבניה החדשים נפתחים לשטחי חוץ על גבי הגגות ההיסטוריים

 

 

 

 

 

 


מתחם “יפו 45”, מרכז העיר ירושלים
מתחם עירוב שימושים, ישתרע על שטח של כ 35,000 מ”ר ויכלול מלון בן 200 חדרים, שטחי מסחר, תעסוקה ומגורים.

 

 

שלושה עקרונות הנחו את התכנון: הראשון, היה שימור מרבי ככל שניתן של החזיתות ההיסטוריות, מכלול הקמרונות ובור המים. מטרה זו מחדדת את האתגר הגדול בהתפתחות אורבנית, לצד הצורך לשמור ולהשתלב במרקמים היסטוריים קיימים.
המטרה השנייה הייתה, ליצור מתחם שיחולל עירוניות שוקקת, על ידי תכנון של רצף חללים מגוון, המחברים בין רחוב יפו הסואן, דרך מבואת קמרונות, חצר מרכזית מזוגגת ועד למבנה בית מוסאיוף ההיסטורי. החיבור ילווה ברצף תקרות מזוגגות שיתמשך בין חללי הפנים והחוץ השונים.
הבינוי החדש משלב בין שתי שפות אדריכליות מנוגדות, האחת, שפה ניאו-קלאסית העשויה בעיקר מאבן והשנייה, עכשווית העשויה בעיקר זכוכית פלדה ואבץ.

אדריכל אחראי: נתי לסרי

 

חללים עירוניים מקושרים במערכת תקרות מזוגגות, כמו גגות הגמלון ההיסטוריים

 

 

 

 

 

 

 

 

מגדל “פרדס”
מגדל עירוב השימושים הראשון מסוגו, נבנה במסגרת תכנית האב החדשה לתלפיות.

 

נסיגות עדינות במסה, אבחנה בין רצועות זכוכית ואבן, להגברת תחושת התמירות

 

מסד המבנה כולל קמפוס אקדמי אנכי בן 5 קומות, בתוספת אודיטוריום ושטחי מסחר בקומת הקרקע. המגדל יכלול כ-120 יחידות דיור בתמהיל גדלים משתנה.
תכסית המבנה היא יחסית קטנה, דבר המהווה אתגר תכנוני משמעותי בהתחשב בריבוי השימושים.
התכנון כולל יצירת כיכר עירונית בחזית הרחוב, המתחברת באמצעות שדרה ירוקה לגינה ציבורית בחלקו האחורי של המתחם. השדרה הירוקה ממשיכה ומשתלבת בבניין לאורכה של החזית הצפונית וחוזרת לצפות על הכיכר העירונית מתוך הבניין.
מכון פרדס הוא מוסד אקדמי פלורליסטי העוסק בין השאר בלמידת טקסטים עבריים. עיסוק זה מקבל ביטוי אבסטרקטי על גבי חזית הבניין אשר שואבת השראה מדף גמרא.
מסד הבניין והמגדל מתוכננים להיעטף חלקית באריג אבן בתצורות משתנות על פי הפונקציות הפנימיות. המסד מתוכנן ממשטחי אבן גושניים ואטומים בשילוב אזורים בהם האבן בסידור של אריג קליל.
המגדל עשוי בחלקו זכוכית ובחלקו עטוף באריג אבן ורטיקלית במטרה ליצור תמירות וקלילות.

אדריכל אחראי: אריה וייסגלס

 

החצר המשופעת בגג האודיטוריום מובילה לתוך הקמפוס האקדמי

 

החזית הקדמית עשויה מקטע אטום ומחורר בהשראה דף הגמרא

 

 

קיר “דף הגמרא” עשוי אבן מחוררת להכנסת אור ממערב

 

 

מבואת הכניסה לקמפוס

 

 

קטע מתוך החזית הקדמית

 

 

 

 


מוזיאון אילת
מוזיאון העיר אילת, מתוכנן להשתרע על שטח של כ-5,000 מ”ר ולהוות מרכז לתצוגה, חינוך ומחקר שדה, פעילות קהילתית ותיירות.

 

 

העיר אילת יושבת בליבו של אזור גאוגרפי יוצא דופן, המאופיין בטבע מדברי עשיר, הרים, קניונים ועמקים מרהיבים. השבר הסורי-אפריקאי היווה במשך מאות אלפי שנים נתיב נדידה של האדם הקדמון ואזור בו התפתחו תרבויות עתיקות בנות אלפי שנים.
מבנה המוזיאון, שואב השראה מהסביבה הגאוגרפית ומתוכנן לאזכר את הצורות הטקטוניות של השבר הסורי אפריקאי, תוך הבעת המתח והאיזון הקיימים במקום.
המבנה מתוכנן להיבנות בעיקר ממתכת מגוונת, לאיזכור תעשיית הנחושת שהיוותה מקור להתפתחות אזורית מקדמת דנא.

הפרויקט מתוכנן בשיתוף עם אדריכל בני מוצ’בסקי.

 

המבנה בהשראת הסביבה הגיאוגרפית בתצורות טקטוניות של השבר הסורי אפריקאי

 

 

 

 

חיפוי מתכת דמוית נחושת מאזכרת תעשיות היסטוריות מקומיות

 

חלל הפנים המרכזי, היורד יורד לתוך חלל תצוגה תת קרקעית.

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
היהלום שבכתר: מבית רעוע לבית מרגש ומזמין
אדריכלות
היהלום שבכתר: מבית רעוע לבית מרגש ומזמין
  בתוך כך האדריכל בועז שניר שהיה אמון על האדריכלות, עיצוב הפנים והתכנון, ביצע
עיר פינית משמיעה מוסיקה קלאסית כדי להרחיק חוגגים צעירים פרועים
אדריכלות
עיר פינית משמיעה מוסיקה קלאסית כדי להרחיק חוגגים צעירים פרועים
הרשויות ניסו שיטות שונות לפזר את בני הנוער, אך ללא הועיל, זאת, עד שלפני
בית Daichi Isumi / בתכנון Suppose Design Office
אדריכלות
בית Daichi Isumi / בתכנון Suppose Design Office
ISUMI, JAPAN Architects: Suppose Design Office Area: 192 m² Year: 2022 Photographs:Kenta Hasegawa Lead

4 תגובות

  • ארד הגיב:

    עבודות יפהפיות, שילוב של מוצקות ואלגנטיות, חומריות ואוריריות. כל הכבוד!

  • נילי פוך הגיב:

    עבודות יפות.
    איך זה שרוב העובדים (16) שלך
    הן עובדות (13).
    אבל כל האדריכלים האחראים הם גברים???
    אין חדש תחת השמש.
    בהצלחה

  • דריה הגיב:

    התחושה היא שמי שתכנן את המרחב החיצוני לא מבין מדבר מהו. הבוהק בשל הלובן ממנו עשוי כל המרחב החיצוני יהווה בעיה קשה בעיר שמשית רב ימות השנה, שלא לדבר על נקיון. (ראה כיכר הבימה). העליה לתוך המוזיאון אינה מוצלת כלל והציבור יצטרך לסבול בחום האילתי הקשה. ככלל יש תחושה שאין חשיבה הקשורה לאקלים. עצים עצים עצים. לא צמחיה נמוכה ולא עציצים. רק עצים נותני צל כמו ינבוטים, עצי שיטה אשלים. עצי מדבר ולא עצי נאות מדבר- דקלים? נו, באמת!

    • NOCH הגיב:

      מאותה סיבה שהבהיר בוהק הוא לא יספוג את החום ודווקא יהיה נעים ללכת עליו.
      ודווקא הבהיר מתחבר כל כך יפה עם העוצמה של המדבר ההררי.
      ודווקא נראה שהוא עשה משחק מדהים עם הנחושת מלמעלה לצורך ההצללה, בלי לפגוע ביופי של המבנה. (דווקא נראה שממש דאגו להצללה)
      אתה מרגיש כאילו אתה נכנס לקניון האדום…
      וההשוואה לכיכר הבימה קצת לא מדויקת כי מדובר כאן ב’מוזיאון’ בעיר נופש, ולא בלב ת”א.
      ומי שמגיע למוזיאון רוצה לקבל את האמירה של המוזיאון, ולכן מקובל שהשטח שלפני המוזיאון יהיה נקי, ואז אתה פוגש את ה’שואו’ בעיצוב של המבנה.
      פשוט עבודה יפה וכל כך מתאים לאזור המדברי.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*