אדריכלות דלה למוזיאון שנבנתה ממכסי חביות, באה להוכיח שגם באי קטן באפריקה יכולים לבנות באמצעים פשוטים ארכיטקטורה מדהימה: מכסים צבעוניים מחביות הפלדה שבהן נשלחים מוצרים למוזיאון Cape Verde Museum, שמחירן כ-3 דולר לחתיכה, שימשו בבניית ההרחבה למרכז הלאומי למלאכת יד, אמנות ועיצוב ( CNAD), בארכיפלג המונה 10 איים געשיים מול מערב אפריקה. הן יצרו קיר מסך ממכסים הנפתחים ונסגרים כמו רפפה, משובב חזותית וגם כזה היודע לחסום את השמש הטרופית, תוך שהוא מכניס פנימה רוח אוקיינוס צוננת.
ארכיטקטורה עממית ברמה בינלאומית יוצאת דופן בזכות האותנטיות, היכולות ורוח ההמצאה שלה. היא יצרה מונומנט סביבתי, פונקציונלי, המעיד על כושר ההמצאה של אנשי המקום, רלוונטיות תרבותית וחסכנות אקולוגית, עם קרדיט שמגיע לאדריכלית ולאדריכל המתכננים Ramos Castellano Arquitectos “כל מה שמגיע לאי מגיע במכולה או בחבית”, הם אומרים “אז הפכנו את ההרחבה למיכל של תרבות ואמנות”.
האדריכלים הצעירים, אחת מהם ילידת העיר המקומית מינדלו והשני יליד סרדיניה, העסיקו בתי מלאכה מקומיים, רובם במרחק הליכה או רכיבה על אופניים מהמשרד שלהם, כדי לשייף, ללטש ולרסס את המכסים בצבע. האדריכלים יחד עם אומנים בשכונה, עיצבו כמעט את כל רהיטי המרכז, כולל שולחנות, מקומות ישיבה ומדפים בספרייה, מחביות מתכת (עלות: $5), אשר יוצרות עם אור השמש דוגמאות נעות על רצפות הבטון המלוטש והופכת אותן ליצירה קינטית. המכסים יוצרים גם מוזיקה: האדריכלים הזמינו מלחין אשר יצר יצירה קולית מהמכסים הנעים ומרשרשים.
אבל עם כל הצניעות ודלות החומר, זה היה פרויקט שאפתני “רצינו להשיג את אפקט בילבאו”, מודה האדריכל קסטלנו “כדי להוכיח שאפילו באי הקטן הזה באמצע האוקיינוס האטלנטי, אפשר לבנות דברים שיתפרסמו ברחבי העולם, כדי להתמודד עם התחושה שרק המדינות המפותחות ביותר עם הכלכלות המפותחות ביותר יכולות ליצור ארכיטקטורה מדהימה”.
