ההיסטוריה, הגאוגרפיה והחומריות של העיר יפו, הם המאפיינים שאילן פיבקו השתמש בהם, בכדי ליצור פלטת חומרים וצורניות של יפו המתחדשת. האדריכלות שלו גם ייצרה מקומות. הוא אדריכל ששמו הוא שם נרדף של פרויקט ואזור: "מגדל הגן" ידוע יותר כ"מגדל פיבקו" והוא סמן מחולל, כמו פסל החרות של רמת גן וכך גם בפרויקטים נדלנ"ים שמשווקים את "החיים על פי פיבקו".

מקום יכול לייצר אדריכלות. לתת לה השראה מהחומריות שלו, מההיסטוריה ומהגאוגרפיה. האדריכלות של גאודי היא קטאלנית ושל לואי ברגאן היא מקסיקנית והן לא יכולות להיות בשום מקום אחר בעולם. אדריכלות יכולה לייצר מקום. להיות סמל, ציון דרך, סמן מחולל. האדריכלות של פרנק גרי למוזיאון הגוגנהיים בבילבאו, עיר תעשייה אפורה ואלמונית מהמאה ה-14, העלתה את בילבאו על מפת התיירות העולמית. עם פתיחת המוזיאון, זינקה התיירות שלה ב-2,500 אחוזים. ראשי הערים ברחבי העולם הבינו שארכיטקטורה נועזת יכולה להקפיץ את הערים שלהם בקנה מידה עולמי.
בעולם שמעו בפעם הראשונה על העיר חולון, אודות לרון ארד.
שיחה עם אדריכל אילן פיבקו על אדריכלות ומקום: איך ילד עם מנטליות אירופאית מעודנת, הפך לאדריכל המתחבר לסביבה הישראלית עם האקלים הישראלי האכזרי ואפילו יוצר פרשנות מקומית לשורשי העבר שלנו? האם הבתים שלו מתחברים לסביבה או מתנשאים על הסביבה ומהווים נווה מדבר נהנתני ומובלעת לעשירים ולכאלה שיכולים להרשות לעצמם? ואיך בתקופה בה מעמד האדריכל נשחק, מצליח אדריכל להיות כוכב?

 

 

פגשו את האדריכלים הטובים ביותר, שיחלקו אתכם את הסיפור שלהם, ההצלחות, הכישלונות ותובנות מקצועיות
הלוח המלא: תיעוד וידאו של המפגשים שהיו – ורשימת המפגשים שיהיו