בוודאי שמעתם אינספור סיפורים, על אנשים אשר בנו את ביתם במו ידיהם. אבל הנה לכם סיפור על Justo Gallego, בן 91, המתגורר בפאתי מדריד, שבמשך 53 שנה בנה קתדרלה שלמה במו ידיו. לגלוגו אין הכשרה רשמית באדריכלות או בבנייה והוא הסתמך רק על האינסטינקט שלו ועל "ידו המנחה של אלוהים".

 

את המשימה המונומנטלית הוא מבצע בעצמו, בעשר אצבעותיו, הוא אינו מעסיק עובדים ולא מקבל תרומות כספיות למימון הפרויקט, אך ממשיך להתמיד בכל יום במפעל חייו בלי תלונות, למרות שהוא יודע שהוא לא יחיה לראות את היום בו תושלם הקתדרלה.מאחר ובכוונתו להקבר בקתדרלה שלו, אפשר לומר שהוא בונה את המקום בו יפגוש את הנצח.

 

ג'וסטו גאלגו מרטינז, (המכונה גם בשם דון ג'וסטו) הוא נזיר לשעבר והוא בונה את הקתדרלה שלו במיוראדה דל קמפו, ספרד, מאז 1961. הפרויקט שלו מתנשא כיום לגובה 130 מטר, מתפרס על מעל 1,000 מ"ר ועם תריסר מגדלים בגובה 40 מטר.
הקתדרלה נבנית בעיר בה נולד גאלגו, בשנת 1925. בעברו הוא עבד כחקלאי ולוחם שוורים, עד שהצטרף לנזירים הטרפיסטים ועבר למנזר, כשהוא בן 27. לאחר 8 שנים, הוא חלה בשחפת ואולץ לעזוב את המנזר, בכדי שלא ידביק את שאר הנזירים. במהלך מחלתו, הוא נשבע שאם הוא ישרוד את מחלתו וישאר בחיים – הוא יבנה קפלה לבתולה מרי, שאליה נשא תפילתו.
נאמן לשבועתו, דון ג'וסטו התחיל את הפרויקט שלו מיד כשהוא הבריא והוא מתמיד במשימה כבר יותר מחמישים שנה. הוא שב לעיר הולדתו והוא הופך חלקת אדמה השייכת למשפחתו למונומנט דתי, ללא ברכת הכנסייה הקתולית. אין לו שום ידע אדריכלי או הכשרה בבנייה, "קיבלתי השראה מספרים על קתדרלות, טירות ומבנים דתיים אחרים", הוא אומר. הוא משתמש בעיקר בחומרים ממוחזרים ובעודפים שנתרמו על ידי חברות בנייה מקומיות. הנזיר הספרדי בנה עד עתה, סדרה של כיפות ענק, קריפטה, הרבה גרמי מדרגות מורכבים, חלונות ויטראז' ועוד. הקתדרלה הפכה לקומפלקס מורכב, המשתרע על שטח של 24,000 מטרים רבועים.
מעולם לא ניתן היתר בנייה או אישור רשמי כלשהו לקתדרלה של דון ג'וסטו, אשר אף פעם לא הכין תוכניות או שרטוטים למבנה ההולך ונרקם. אך הקתדרלה הפכה לאטרקציה תיירותית מושכת מבקרים, אשר מסייעת לכלכלה המקומית והרשויות ממשיכות להעלים עין מכך. גורם רשמי הממונה על התכנון העירוני כאן, אמר בראיון עיתונאי, כי העיר אינה יכולה לממן פרויקט כזה בגלל אילוצים תקציביים.
בראיון ל- BBC הוא אמר, שהפרויקט שלו הוא מעשה אמונה, המונע בחלקו מרצונו לתקן את העוולות שנעשו במלחמת האזרחים בספרד. במהלך המלחמה, "ראיתי את הקומוניסטים הורסים את כל הכנסיות כאן, כשאנשים צוחקים ורוקדים בהריסות", אמר. "אבל כשאתה אדם מאמין, אתה יכול גם לבנות מחדש במו ידיך מקום חדש ויפה. אם הייתי חיי שוב את חיי מההתחלה, הייתי בונה את הקתדרלה הזו, רק יותר גדולה".
יש הרואים בו מטורף עקשן, אבל מעריצים את הנחישות שלו. "אנשים צוחקים עליו", אומר רמון פלורס, שמוכר ירקות מדוכן מעבר לכביש. "אבל הוא חי חתיכת לחם ועגבנייה ביום. הייתי אומר שהוא קדוש." ג'וסטו עצמו לא מוטרד ממה שאנשים חושבים. "אני פשוט ממשיך לעבוד כל יום," הוא אומר. "אני מנסה להסתפק במה שעשיתי עד כה."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

rhdr

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נשמע כמו סיפור שיכול להיות סרט, נכון? ובכן, הבמאי ג'יימס רוגן, יצר סרט תיעודי קצר בשנת 2010, המבוסס על סיפורו בן 58 השנים של דון ג'וסטו, בשם "המשוגע והקתדרלה".