תערוכת האקספו במילאנו, הציבה במרכז הדיון את התמה: "להאכיל את העולם - אנרגיה לחיים". מטרת התערוכה היא לעורר מודעות לבעיה העולמית במחסור במזון ובו זמנית לתת במה למגוון התרבותי המאופיין בתרבות האוכל. התערוכה מעלה מנעד רחב של נושאים ושאלות: כאדם, ההתבוננות היא ערכית תוך בחינת שאלות מוסריות, חברתיות וסביבתיות. 

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

 

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

למעלה: בעיית הרעב בעולם ניבטת מעיניו של הילד במיצב “המדבר התזונתי” בביתן קוריאה. מתחתיו: אמירה ביקורתית על החברה הצרכנית והקיטוב החברתי, בביתן CARITAS. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

כאדריכל, גלריית העיצובים באקספו מעלה מחשבות בדבר מקומו ותפקידו של העיצוב ככלי מוביל בהצגת רעיון והנגשתו לקהל המגוון. כמבקר, החיפוש משלב סקרנות של משוטט עם ריגושים חושניים, ויזואליים קולינריים. את כל אלו האקספו מספק למכביר. התערוכה היא חגיגה רב חושית של אדריכלות, עיצוב תצוגה, ריחות, טעמים ומוזיקה. השפע הרב, המגוון והדגש על האכילה כחוויה ולא כצורך קיומי או כחלק מהפגיעה הבלתי הפיכה במשאבים, מרחיקים את הדיון מהשאלות ההומאניות והסביבתיות ומנתבים אותו לעתים תכופות לנהנתנות.
האקספו משתרע על שטח של כ- 1,100 דונם. האתר תוכנן בהשראת התכנון העירוני הרומאי הקלסי, המתווה את הדוקומנוס כציר ראשי הנפרס לאורך קילומטר וחצי ממזרח למערב, מהעיר מילאנו לסביבה החקלאית הכפרית ובאופן סימבולי מהצריכה לייצור. הכניסה לאתר היא מקצה הדקומנוס, כך שהמבקר קולט את הפרספקטיבה המלאה של האתר ואת היקף העשייה. תכנית האב של התערוכה תוכננה במקור על ידי האדריכלים Herzog & de Meuron. החזון המקורי שלהם היה מתווה של ביתנים בסיסיים ופשוטים עבור המדינות, שיסופקו על ידי הנהלת האקספו ויהוו רקע להצגת הנופים החקלאיים הייחודיים לכל מדינה. גישתם התנגדה באופן נחרץ לסטנדרט האופייני לכל תערוכות העבר, שהציגו מבנים רבי רושם ושאפתניים, שיסיחו את הדעת מהשיח האמתי של האקספו הנוגע למשבר המזון העולמי. האדריכלים התפטרו מתכנון הבינוי על רקע דחיית גישתם. עמדתם הנחרצת מול רמת ההשקעה בביתנים מציבה שאלות מוסריות של רתימת שאלת העוני כבסיס לפרויקט המייצר עושר לחזקים, ושאלות תרבותיות הנוגעות להפגנת עושר מול צניעות תוך התעלמות מהפערים הכלכליים.

 

kkarc_libs_IMG_4707

ביתן חברת VANKE הסינית, בתכנונו של דניאל ליבסקינד, בהשראת הדרקון המטפורי לחקלאות ותזונה. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

בתערוכה מציגות כ-140 מדינות אליהן הצטרפו ארגונים בינלאומיים כגון האו”ם והאיחוד האירופאי, ארגוני NGO המטפלים בזכויות האדם וסביבה וחברות מסחריות, העוסקות באופן ישיר בתזונה. כ-60 מבין המדינות המציגות הקימו ביתן עצמאי. שאר המדינות מאורגנות בתשעה מתחמים נושאיים הכוללים: אורז, קקאו, קפה, פרות וירקות, תבלינים, דגנים ביו- ים תיכוני, איים ודגה ואזורים צחיחים. האקספו כולל אזורים נוספים המציגים את הנושא דרך סריקת ההיסטוריה של האנושות ויחסה למזון (Pavilion Zero), בחינת הפיתוחים הטכנולוגיים העתידיים (Future Food District) ומתחם גידול לשחזור מגוון ביולוגי (Biodiversity Park). במוזיאון הטרינאלה, הממוקם במרכז העיר, יוחדה תערוכה נושאית המתמקדת ביחס המשתנה של האמנות למזון.
באופן טבעי כל מדינה בחרה להציג את הישגיה הטכנולוגיים ואת ייחודה התיירותי המשלב נופים, מורשת תרבות ואוכל אתני המייצג מסורת בישול ושילוב טעמים ייחודי לתרבות שהתפתחה עם הזמן. חלק מצומצם מהמדינות בחרו להתמודד עם ההיבט החברתי, כלכלי וסביבתי של בעיית המזון בעולם, אך חלקן העיקרי בחרו להציג את ייחודן ותרומתן לפסיפס תרבות הגסטרונומי העולמי, או למנף את ההזדמנות למכירת מזון ותוצרת לאומית.

 

kkarc_tree_of_life_IMG_4694

עץ החיים. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

kkarc_UK_IMG_4826

חשיבות המגוון הביולוגי במבנה המרהיב המדמה כוורת אוורירית בביתן הבריטי. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

kkarc__cola_IMG_5064com

מרכזיות המותגים בחברת הצריכה נוכחת בביתן קוקה קולה באקספו. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

האקספו כבמה לשאלות מוסריות חברתיות וסביבתיות
האוכל, בהיותו הכרח הישרדותי, הוא עמוד התווך הקיומי המשמעותי ביותר. עם התפתחות הציביליזציה הצליח האדם להרחיב את מגוון מקורות המזונות, להשביח את התוצרת, לביית בעלי חיים, ליצור זנים חדשים של פרות וירקות ולמקסם את התנובה. האוכל הפך לנדבך תרבותי חשוב, המייחד תרבויות, המייצג אורחות חיים ומבטא את הטעמים והניחוחות של המקומיות.
לאורך ההיסטוריה האדם חי על קו העוני. כיום, קיים קיטוב משמעותי בין חברת השפע ולבין חברות המחסור. אוכלוסיות רבות בעולם חיות ללא בטחון תזונתי שמשמעותו העדר גישה למזון על בסיס יומי. בעולם חיים כ-842 מיליון אנשים הסובלים מרעב כרוני (כ-12.5% מאוכלוסיית העולם). בנוסף, כ-2 מיליארד אנשים הסובלים מהעדר ביטחון תזונתי . באופן מיידי אנו משייכים את התופעה למדינות העולם השלישי אך בארצות הברית המספרים מורים כי כ-49 מיליון אנשים סובלים מהעדר ביטחון תזונתי. בארץ 10.6% מתקיימים באי בטחון תזונתי ניכר. במקביל, פסולת המזון נערמת בשיעור של כ- 50%. במדינות המתפתחות האובדן הוא ברובו בתהליך הייצור כתוצאה מהעדר טכנולוגיה. במדינות המפותחות האבדן נובע מבזבוז במהלך הצריכה. בעיה האופיינית לשנים האחרונות בעולם המערבי היא העלייה המתמדת במספר האנשים הסובלים מעודף משקל הגורר עליה אקוטית במחלות הקשורות להשמנה.
לבעיית המזון בעולם, מעבר לחרפת הרעב והטרגדיה האישית, קיימות השלכות מיידות רבות בתחום הסביבתית והפוליטי. בתחום הסביבתי, כתוצאה מאימוץ פתרונות קצרי טווח, המערכת האקולוגית סובלת מפגיעה בלתי ניתנת לשיקום ומחריפה את הרעב. פועל יוצא של העדר בטחון תזונתי הוא במקרה הקל אי שקט חברתי, ובמקרים הקשים מלחמות אזרחים ורצח עם.

 

kkarc__arid_IMG_4959

סלעים בנוף מטפורי של סחף חול. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

האקספו במילאנו, על פי הצהרת המארגנים, מספק הזדמנות להרהר, לחפש פתרונות ולנסות לפתור את הסתירות בעולמנו, הנעות בין רעב מחפיר לבין השמנת יתר בעולם המערבי. היעדים אותם מציב האקספו הם ניסוח החלטות פוליטיות מודעות ומוכוונות לפתרון הבעיות ברמה המקומית והעולמית, פיתוח אורח חיים מקיים, ופיתוח טכנולוגיות המסייעות ליצירת איזון בין זמינות המשאבים ורמת הצריכה העולה בהתמדה. התמה ‘להאכיל את העולם’ מתכתבת עם בעיות יסוד קיומיות ובו זמנית עם שאלות תרבותיות, הנעות בין זהות מקומית לבין תפישת האוכל כבילוי חברתי. השאלות כבדות המשקל העולות סביב בעיית הרעב ודילול המשאבים הן טיפול בבעיות סביבתיות דוגמת שינויי האקלים, גידול אוכלוסייה, כלכלה תזונתית, מגוון ביולוגי, אספקת מים וגישה למזון. האוכל כנושא תרבותי הוא התקשורתי והחושני בין השניים ופונה לקהל המבקרים הרחב כחלק מחוויה כוללת של עיצוב והנאה קולינרית. לעושר תרבות האכילה, השפע, המגוון והדגש על חווית המזון, נוכחות ומשקל משמעותי המסבים באופן ציני את הדיון מהבעיות האמיתיות של איזון חברתי, כלכלי וסביבתי.

 

kkarc_caffe_IMG_4627

מרחב ציבורי מוצלל המאגד מספר מדינות במתחם הקפה. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

האקספו כבמה לשאלת החיבור בין עיצוב לתוכן
עיצוב, לאורך ההיסטוריה, הציג יכולות טכנולוגיות והיה בבואה של התרבות המקומית. כיום, בעידן פלורליסטי וגלובלי, ובחברה הנותנת משקל רב למראה ולערך הוויזואלי של מוצרים, העיצוב הוא תוצר משולב של יכולות כלכליות עם אני מאמין חברתי-תרבותי. האקספו, שהחל לפעול משנת 1851 בלונדון, היווה זירה לחדשנות עיצובית. במהלך השנים הוצגו באקספו מבנים יוצאי הדופן שהשפיעו על שדה האדריכלות והפכו לנקודת ציון עירונית/תיירותית. בין המבנים הבולטים ניתן למנות את ה- Crystal Palace מהתערוכה בלונדון שנערכה ב- 1851 ותוכנן על ידי Sir Joseph Paxton, מגדל אייפל בפריז מ- 1889, הביתן הגרמני בברצלונה ב-1921 של מיס ון דר רוהה ומבנה ההביטאט של משה ספדיה במונטריאול ב- 1967. המבנים באקספו היוו לאורך השנים במה להצגת רעיונות חדשים ולהעברת מסרים באמצעות עיצוב המבנים ואמצעי התצוגה.
האקספו בשל היקפו הפיזי הנרחב, מגוון אמצעי הייצוג וריבוי המידע המועבר באופן ויזואלי, מייצר מרחב אפשרויות רב-היקף לחוות את המסרים. אנו חיים בעידן שהינו מאוד ויזואלי ומתומצת למסרים קצרים. האינסטגרם והטוויטר הם השגרירים נושאי המסרים במרחב הווירטואלי הלא מוגדר. פלטפורמות אלו מנציחות רגע, מתווכות בין החוויה הישירה לבלתי אמצעית ומייצרות רשת מידע חובקת עולם. החיים בעידן תקשורתי, המחבר אנשים רבים מתרבויות שונות, מעלים לקדמת הבמה את הדיון המתמשך ביחסי הגומלין בין המקומי והגלובלי. עיצוב הביתן הוא המפגש הראשון עם הפרשנות למסר הרעיוני של האקספו והוא הייצוג המשקף את התרבות על אופייה המקומי. ביתנים רבים בחרו להדגיש את המקומיות דוגמת האמיריות בתכנונו של נורמן פוסטר, ויאטנם בתכנון Vo Trong Nghia ומרוקו על מנת להנכיח את ייחודיותם. אחרים בחרו להתבלט כאייקונים של אדריכלות דיגיטלית דוגמת חברת Vanke, בהופעה דרמטית באדום, בעיצוב דניאל ליבסקינד. מבין המבחר והרב גוניות המאפיינים את התערוכה, בחרתי לציין מספר ביתנים הראויים לאזכור בזכות שילוב עיצוב אדריכלי-פיסולי עם העברת מסרים חברתיים-סביבתיים. בשל השפע הקיים הדוגמאות המובאות כאן הם בבחינת מתאבן לקראת ארוחות רבות מנות, אותן, כפי שכבר הודגש, ניתן למצוא בשפע תרתי משמע.

 

ביתן אוסטריה

ביתן אוסטריה. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC


הביתן האוסטרי
, ‘breathe.austria’, שתוכנן על ידי האדריכל Klaus K. Loenhart, הוא ביתן אליטיסטי, מדויק ונקי. הביתן, המספק רמז מינימלי על תכניו מחזית הכניסה, מוקף קירות המתנשאים לגובה של כ-12 מ’ החובקים נוף פנימי של חורש טבעי במרכזם. מסגור החורש יוצר ניתוק מהסביבה ורוגע המחברים את המבקר עם הדברים הבסיסים היוצרים חיים. הביתן מדגיש את חשיבות הצמחייה כאמצעי ליצירת פוטוסינתזה, המהווה מקור חיים הכרחי לחיים על פני כדור הארץ ולכל שרשרת המזון. החורש בשטח של כ-560 מ”ר מייצר בשעה חמצן ל-1,800 איש. הביתן, הודות לישירות החיבור בין הבנוי לטבע, מציב בקדמת הדיון את מערכת היחסים הראשונית בין האדם והסביבה.

 

kkarc__france_IMG_5322

הביתן הצרפתי. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

הביתן הגרמני

הביתן הגרמני. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

הביתן האיטלקי

הביתן האיטלקי. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

הביתן הבריטי הבריק שוב במבנה מרהיב המדמה כוורת אוורירית ומרשימה. בדומה לאקספו בשנחאי התקיים שיתוף פעולה פורה בין אמנות וארכיטקטורה והתמקדות, כבקודמו, על חשיבות המגוון הביולוגי. הדבורים נבחרו כמובילות המסר הסביבתי בשל היותן גורם מרכזי בהאבקה. מתוך מאה מיני יבול המספקים 90% מהמזון בעולם שבעים מאובקים על ידי הדבורים. בנוסף, קהילת הדבורים מהווה דוגמה טובה לחרקים הפועלים במשותף ונשענים אחד על השני להישרדות. מסר זה הוא הבסיס הנכון לפתרון בעיות ברמה המקומית והגלובלית. המבנה, מתנשא לגובה של 14 מ’ ועשוי מ-180,000 רכיבי אלומיניום. בביתן מוצבות אלף נורות לד שכל אחת מהן מחוברת לתנועת הדבורים בכוורת הממוקמת בבריטניה. המבנה תוכנן על ידי האמן Wolfgang Buttress בשיתוף פעולה עם משרד האדריכלים BDP.

הביתן האמריקאי ‘American Food 2.0: United to Feed the Planet’, ייצג את נושא האקספו באופן ישיר וברור בעיצוב המבנה באמצעות הצגת עושר גידולי ירקות הידרופוניים בחווה חקלאית וורטיקאלית. ה’חווה’ משתרעת על פני חזית ממונעת בשטח של כ-650 מ’ר ובאורך של כ-110 מ’ השווה לאורך מגרש פוטבול. המבנה בפשטותו מדמה מבנה חווה חקלאית. מרבית חומרי הביתן ממוחזרים דוגמת רמפת העץ הרחבה המובילה לאזור התצוגה וחלקם מיועדים לשימוש חוזר לאחר התערוכה. הביתן מציג באופן מלא את נושא המזון, הן באמצעות החזית היצרנית, שתוצרתה אמורה להיקטף לשימוש מקומי כל שבועיים, הן באמצעות התצוגות האינטראקטיביות בביתן המלמדות על הצורך בשיתוף גלובלי לצורך התמודדות עם בעיית המזון הכלל עולמית והן באמצעות האנימציה המנגישה לקהל הרחב את השפעת התמורות הדמוגרפיות, התיעוש והעיור על המזון. הביתן תוכנן על יד משרד Biber Architects.
הביתן האוסטרי והביתן הברזילאי הם שני ביתנים שמסגרו חלל פעילות ותנועה על פני טופוגרפיה תלת ממדית בתוך מעטפת מלבנית פתוחה וגדולת ממדים. מעבר למכנה משותף זה קיים שוני עיצובי ותכני המבטא את האופי השונה של שתי המדינות.

 

הביתן האמריקאי

הביתן האמריקאי. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

kkarc__mac_IMG_9728

זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

kkarc_ZERO_IMG_5474

זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

הביתן הברזילאי ‘Feeding the World with Solutions’, שתוכנן על ידי Studio Arthur Casas & Atelier Marko Brajovic, מעורר סקרנות ורצון להיות שותפים לחווית התנועה במרחב הטופוגרפי הבלתי יציב. הביתן רוחש הפעילות מהווה אבן שואבת למבקרים. מרכיבי העיצוב העיקריים של הביתן הם מעטפת הקורטן האוורירית המציעה רעיון של מחיקת גבולות והיוצרת חלל פתוח בו רשת גמישה ענקית מתוחה מעל גן עם גידולים חקלאים ברזילאים. הרשת היא מטפורה לגמישות, זרימה וביזור תוך חיבור בין גורמים שונים ההופכת את ברזיל למדינה מובילה בייצור מזון.

 

kkarc_barzil_IMG_4543

הביתן הברזילאי. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

הביתן הברזילאי

הביתן הברזילאי. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

ביתן רוסיה

ביתן רוסיה. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

הביתן של צ'ילה

הביתן של צ’ילה. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

הביתן של קוריאה

הביתן של קוריאה. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

הביתן הקוריאני ‘You Are What You Eat’, שילב רוחניות וטכנולוגיה בגישתו לנושא. הבסיס נשען על חשיבות הבנת חכמת הטבע ומתן הכבוד הראוי לו כבסיס קיומי. התזונה הנכונה מספקת חלופות בנות קיימא עתידיות למזון המשלבות שימור המסורת. עיצוב המבנה, העשוי כסדרת ‘צנצנות ירח’ מסורתיות, בא להמחיש את החיבור לעבר, בעוד ‘ריקוד הרובוטים’ המייצר מזון עתידי מחבר את הצופה לפיתוח הטכנולוגי. בביתן מוצגים הנושאים באמצעות סדרת מייצבים שהחזק בהם מציג ילד הסובל מתת תזונה המביט בצופה במבט מיואש וחסר אונים.

הביתן של בחריין ‘Archaeologies of Green’, תוכנן על ידי Anne Holtrop and Anouk Vogel. המבנה מפתיע בצניעותו תוך יצירת עולם קסום, המציע חיבור הדוק ובקנה מידה ביתי בין מרחב מחייה לחצרות המניבות תוצרת חקלאית מקומית. הביתן תוכנן מפנלים מתועשים מבטון המיועדים להרכבה ופירוק, כדי להקימו מחדש בבחריין כגן בוטני ובכך למנוע בזבוז משאבים.

 

הביתן של הודו

הביתן של הודו. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

תשעת המתחמים הנושאיים תוכננו על ידי קבוצות סטודנטים מרחבי העולם בארגון הגג של הפוליטכניקו במילאנו ובשילוב עם כחמש עשרה אוניברסיטאות מאיטליה ומהעולם. לכל מתחם הוגשו שלוש הצעות עיצוב המתכתבות עם נושא המתחם. מרבית המתחמים מציעים חלל פנימי מוצלל המחבר בין הביתנים התמטיים. חצרות המתחמים מעניקות רעננות וערך מוסף לאורבניסטיקה של האקספו הבנויה על הצבת מבנים בודדים בצפיפות לאורך הדקומנוס היוצרים, לעיתים מזומנות, מתח בשל השונות בגיאומטריה ובשפות העיצוב המתקיימות ללא זיקה ביניהם. המתחמים הנושאיים מרעננים וקוסמים ברובם בזכות החצרות המשותפות המקנות אינטימיות ותחושת אחריות הדדית, הנתמכת בשילוב משאבים פיזי ורעיוני כאחד. כל מתחם מתכתב בעיצובו עם התמה הייעודית ומתוכנן בקנה מידה מתאים לתערוכה נושאית זמנית בתקציב סביר. בין המתחמים הנושאיים נכון לציין את מתחם הקפה, שתוכנן על ידי Universidade De Sau Paulo, Brazil, כאחד המתחמים הראויים באקספו היוצרים מרחב ציבורי מוצלח. ממדי הביתן, האווריריות והגוון החם של לוחות העץ המעצבים את החיפויים וההצללה מציעים חיבור למטעי הקפה התמירים הטרופיים.

מתחם ה’מגוון הביולוגי’ המקדם את תנועת ה-‘Slow Food’, שתוכנן על ידי האדריכלים Herzog & de Meuron, בולט באופן חריג בצניעותו. המתחם מורכב משלשה מבנים חד קומתיים פשוטים העשויים מעץ ושואבים השראתם ממבני חוה המצויים בסביבת מילאנו בחבל לומברדיה. המבנים במכוון מזכירים, על פי תאור האדריכלים, צריף ארכאי המתכתב עם החזרה למקורות הבסיסיים במוטיב ה’הבקתה הפרימיטיבית’. המבנים חובקים חצר משולשת עם גינת מיכלי עץ לגידול חקלאות מקומית. התצוגה מכוונת להצגת מגוון מוצרים התומכים במגוון הביולוגי ומקדמים הרגלי צריכה חלופיים של תנועת ה’מזון האיטי’ המעודדת אוכל מתוצרת עונתית ומקומית.

 

kkarc__bio_IMG_4972

המגוון הביולוגי. זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

ביתן Caritas, בחסות הכנסייה הקתולית, מקדם את התמה ‘Divide to multiply’ על מנת לאפשר ה’זכות לאוכל’ לכולם. נקודת המוצא היא ראיית העולם כמערכת שיתופית הפועלת לחלוקה צודקת של ההון: ‘משפחת אדם אחת, מזון לכל’. במרכז הביתן נוכח מיצב מכונית הקדילאק המוקפת בכיכרות לחם העטופות בעיתון. מיצב הלחם, פרי יצירתו של האמן הגרמני Wolf Vostell משנת 1973, משתמש בקדילאק כסימבול לרדיפת מותגים מול כיכר הלחם שהיא צורך בסיסי. העבודה, יחד עם מיצגים נוספים בביתן, מהווים אמירה ביקורתית על החברה הצרכנית והקיטוב החברתי שמתכתבת באופן ישיר ונחרץ עם נושא הצדק הסביבתי.
האקספו – זמניות ושאלות אוניברסליות .

 

kkarc_selfi_IMG_4697_a

זכויות היוצרים על הצילום (c) קנפו כלימור אדריכלים KKARC

 

מעבר לבחינת האקספו כאירוע רב לאומי ותרומתו למודעות כלל עולמיות, נכון לבחון את העשייה עצמה בראי שאלות העל. ארעיות התערוכה מעלה שאלות סביבתיות רבות הנוגעות להשחתת הקרקע ולאחרית חיי הפרויקט לאחר כיבוי אורות התערוכה. כיום, בראיה מקיימת, ברור הצורך להשתמש במשאבים קיימים ולהחיות מרקמים חלשים ומדורדרים במערכת האורבאנית על מנת לחזק את העיר ולהקנות לה יכולת התחדשות, עמידות וחיות. בבחינה כלכלית הממוקדת בראיה מצומצמת וקצרת טווח וכן מהיבט לוגיסטי, קיימים יתרונות בריכוז אירוע האקספו במרחב אחד ומרוכז. בראיה רחבה יותר, הבוחנת השפעות לטווח רחוק, ייתכן והיה נכון לתכנן את התערוכה ברחבי העיר בבתים נטושים או במקומות היכולים להכיל את הפעילות הזמנית. בכך ניתן לחסוך במשאבים סביבתיים, לצמצם הוצאות ולמנוע את הצורך בהריסת המבנים ופנויים אחרי כיבוי אורות התערוכה. לאסטרטגיה המוצעת ערך מוסף רב חשיבות ככלי להחייאת העיר ולמיצוי הפוטנציאל שלה לרווחת התושבים. יש לקוות שתהיה בעתיד התייחסות לערך המוסף הנובע מגישה זו.
בראיה מסכמת, התמה המרכזית של האקספו, העוסקת בצורך הדחוף לתת מענה לבעיית התזונה בעולם, היא אמיתית, חשובה וחיונית למדינות רבות. האקספו מקנה ללא ספק חוויה מעניינית, העוסקת בנושאים רבי חשיבות אלו, אך משאירה שאלות רבות ללא מענה. התזונה היא בבואה של מכלול נושאים הראויים לפעולה מיידית בשל חשיבותם הקיומית ובשל ההשפעות ההדדיות של הבעיות המקומיות על הקיום הכלל עולמי. יש לקוות כי המודעות לעוצמת הבעיות תקדם את פתרונן באמצעות הטכנולוגיה תוך אימוץ דרך חיים של שיתוף ידע ומשאבים והכרה בחשיבות השמירה על האיזון העדין בין חברה, כלכלה וסביבה.

אדריכלית תגית כלימור, שותפה במשרד קנפו כלימור אדריכלים

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
יפן השקיעה מיליארדי דולרים בשדה תעופה צף – אבל הוא שוקע בים
תרבות
יפן השקיעה מיליארדי דולרים בשדה תעופה צף – אבל הוא שוקע בים
זהו אחד מנמלי התעופה הייחודיים בעולם, שנפתח ב-4 בספטמבר 1994, בתכנונו של אדריכל העל
משפיעניות הרשת הלוהטות המרוויחות מיליוני דולרים בשנה, נוצרו ב-AI
תרבות
משפיעניות הרשת הלוהטות המרוויחות מיליוני דולרים בשנה, נוצרו ב-AI
  נכון לרגע זה, ל-Aitana יש 291K עוקבים באינסטגרם. @fit_aitana נראית ריאליסטית לגמרי וצעירה
מוזיאון בית גורקי Gorky house-museum
תרבות
מוזיאון בית גורקי Gorky house-museum
הבעלים הראשון של הבית, איש העסקים סטפאן ריבושינסקי, היה דמות בולטת בעיר. את העיצוב

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*