בית אלקונין תוכנן בסגנון אקלקטי על-ידי אדריכל לא ידוע ונבנה בשנת 1912 ברחוב לילינבלום 9, שחרג מגבולותיה המקוריים של אחוזת בית, השכונה הראשונה של העיר תל אביב. תחילה שימש אלקונין-צנטרל כאחד מבתי המלון הראשונים בתל אביב ובו 38 חדרים, לצד משכנה של משפחת אלקונין ואילו במשך השנים הפך הבית לאכסנייה של פליטים, עולים חדשים ובתי מלאכה זעירים.
המלון זכה לארח אורחים רמי דרג מלאומים שונים כמו דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, אלברט איינשטיין, חיים ויצמן, עבדאללה הראשון ועוד.
קירות הבניין נבנו מאבן כורכר ובלוקים מעוטרים ונעשה בו שימוש באלמנטים דקורטיביים כמו מעקות, עמודי אבן, אדני חלונות, כרכובי גג וציור תקרה בחדר המדרגות.
המבנה הוכרז לשימור ובמסגרת עבודות השימור והבנייה, נוספה קומה שלישית ואגף חדש. תוספת הקומה על גבי המבנה לשימור, נעשתה באופן שמחד מתחבר באופן הומוגני לבניין המקורי ואף משלים אותו ואת הפרופורציות ומאידך, ניואנסים קטנים מאפשרים לחדי העין לזהות כי תוספת הקומה תוכננה ובוצעה בתקופה אחרת.
לעומת זאת, האגף החדש מדבר בשפה עכשווית לחלוטין. האגף החדש בן 8 קומות ומחופה קירות מסך שמהדהדים את השכונה הציורית למרגלות המלון – נווה צדק. השימוש בחומרי גמר עכשוויים מאפשרים קריאה היסטורית של האדריכלות העירונית, מדגישים את שכבות הזמן התרבותיות ובו בזמן יוצרים שלם חדש וקוהרנטי. ההבדל בין הטיפול במבנים השונים מאפשר, בין השאר, גם חווית אירוח שונה: באחד חוויה היסטורית עם תקרות גבוהות, ציורי קיר מפוארים ששוחזרו בקפידה ומרפסות מקושטות ובבניין החדש, חוויה עכשווית בה העיר נשקפת מכל עבר דרך קירות מסך.
הבניין ההיסטורי והאגף החדש מחוברים באמצעות מפרק אדריכלי כך שנוצר חיבור פיזי בין המבנים והמפלסים של שני המבנים. בטווח שבין המבנים תוכננה חצר פנימית, המשמשת לארוחות בוקר של אורחי המלון ולאתנחתא משאון העיר.
במסגרת עבודות השימור והבנייה, נתלה הבניין באוויר על מנת לחפור 3 קומות מרתף, שמשמשות לאזורי התפעול של המלון, מטבח המסעדה וקומת ספא לרווחת האורחים.
אדריכלות: בר אוריין אדריכלים
מאירה מור אדריכלים, טל אייל אדריכלות
עיצוב פנים: אדריאנה שור
קבלן מבצע: רום גבס בשיתוף ארגד (משה יונה)
חלונות, שימור ונגרות: נגה נגרות
קבלן אלומיניום: אלום יפה
שימור ושיחזור ציורי קיר: סטודיו תכלת
ניהול ופיקוח: אחים מרגולין
צלם: עמית גרון
