בנסיעה ברחוב וינגייט, הרחוב הארוך והראשי בהרצליה פיתוח שמוביל מדרום לצפון, נגלה מרכז התרבות כמבנה ציבור בן קומה אחת הנמוך מהווילות סביבו. בשונה משכניו, תאו נעדר חומה ופותח ויסטה רחבה המושכת את המבט לכיוון מערב, אל האופק. פתיחה זו בדופן הרחוב היא האירוע הציבורי שאדריכלות מרכז התרבות העמידה בבסיס הליך העיצוב של המבנה - במובן הזה, תאו חותר בעדינות ובנימוס תחת הטיפולוגיה המבנית של הבניה בהרצליה פיתוח, כדי להעמיד את מבנה הציבור כאירוע של פתיחה על רצף הרחוב בעל הדופן הסגורה.

תאו הוא מבנה בן 2,500 מ"ר, שנועד להוות בית לקהילת יצרני התרבות של הרצליה. הבניין מתוכנן כריבוע של 50 על 50 מטרים, הנסוב סביב חצר מרכזית המאגדת את הפרוגרמות השונות סביבה. אלו כוללות קונסרבטוריון עירוני, בית ספר למחול, מועדון גמלאים, חדרי יצירה, אולם הופעות, ובית קפה.
למבנה קומה חלקית נוספת ורחבה מרוצפת דק במבוק בת 300 מ"ר על הגג.

ייחודו של התכנון טמון במודל גיאומטרי מדויק שבסיסו נגזר מיחידות רוחב (מודול) במכפלות של 90/180 המאורגנות בקומפוזיציה דינאמית ונחלקות לחומרי הבניה הראשיים: בטון יצוק באתר; בטון פריקסט; בטון שחור מסותת וזכוכית צורנית בעלת טקסטורת נקודות המייצרת פיזור אור מיוחד במינו והופכת את הבניין בלילה לגוף תאורה מרהיב. שימוש בפתרונות איטום מתקדמים מגנים על הבניין מגשם ורטיבות תוך שמירת סילואט הגג השטוח ופרופורציות הבניין המדויקות.

חצר הפטיו (292 מ"ר) תחומה בקירות מוגבהים שנועדו להעלים את ההקשר של הבניין (השכנים) וליצור חלל מקורה בחלקו ושקט, בעל פרופורציות מדויקות ורצפה צפה שנועדה לבטל שיפועי ניקוז (הנמצאים תחתיה). חלל זה, המאכלס עץ אלון בוגר שהובא במיוחד מנצרת, פתוח אך ורק לשמיים ומכנס את אור השמש כמסה גיאומטרית דינאמית שמשרטטת בתנועתה ממזרח למערב את הנפח שלה על קירות הפטיו.

א.לרמן אדריכלים בע״מ
צוות: אסף לרמן ודניאל נגילה, נמרוד שנקלבך, אתי בכור
יזם: החברה לפתוח הרצליה
ניהול פרוייקט: רז א. הנדסה וניהול
קונסטרוקציה: לביא בט מהנדסים
תאורה: רמה מנדלסון
פריקסטים והצללות מבטון אדריכלי: מבית אקרשטיין
צילום: נמרוד לוי ועמית גירון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
בין שקט לביקורת: מבט על עבודתו של Smiljan Radić, זוכה פרס פריצקר 2026
אדריכלות
בין שקט לביקורת: מבט על עבודתו של Smiljan Radić, זוכה פרס פריצקר 2026
  אחת העבודות המרכזיות להבנת גישתו היא Serpentine Pavilion 2014, שתוכנן עבור Serpentine Galleries.
מסעדה קומפקטית מעץ נדחקה במרווח צר בין בתי טוקיו
אדריכלות
מסעדה קומפקטית מעץ נדחקה במרווח צר בין בתי טוקיו
המבנה ממוקם בין בניינים קיימים ומשתלב בקו הרחוב באמצעות חזית עץ ארז אנכית, המעניקה
שיקום עדין בלב הנוף: פרויקט ההתחדשות של La Artejuela בספרד
אדריכלות
שיקום עדין בלב הנוף: פרויקט ההתחדשות של La Artejuela בספרד
הפרויקט מבוסס על השימושים ההיסטוריים של התושבים והמבקרים, ומתמקד בשיפור חוויית ההליכה והשהייה במרחב

תגובה אחת

  • rivit הגיב:

    המרכז נבנה בחוסר התחשבות באקלים המקומי

    אין אפשרות לפתוח חלונות איוורור קיץ או חורף
    ןהממד מתאים ל 10 אנשים רזים בערך !!!

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.