בניין בית ספר יסודי בתל האביב, כולל חזית מסך מחוררת, עם הדפס תמונה מציור של האמן יליד רוסיה מארק שאגאל – האדם שעל שמו נקרא בית הספר. משרד האדריכלים פריצקי & ליאני התבקשו להוסיף שתי קומות חדשות, לבית הספר הצרפתי הקיים בשכונת נווה צדק.
בית הספר הצרפתי מארק שאגאל, שוכן במגרש קטן ברחוב שלוש, בלב שכונת נווה צדק, בתל אביב.
בית הספר מאגד אליו תלמידים זרים וישראלים, בגילאי 4-12. במשך השנים פעל בית-הספר במבנה מרכזי ישן שהוסב לכיתות לימוד, עם מספר מבנים טרומיים פזורים בחצר ללא תשתית מיגון ופונקציות בסיסיות, המתאימות למבנה חינוך. האתגר בתכנון המחודש, שקיבל משרד פריצקי ליאני אדריכלים, היה הוספת מבנה בשטח של כ-600 מ”ר וזאת מבלי לגרוע מהשטח הירוק המצומצם שקיים כיום ובנוסף לנסות ולשמר את האינטימיות של בית הספר הקיים, שנוצרה בעקבות הכיתות הפזורות (בניגוד לרוב בתי הספר בעלי מבנה מרכזי עם מסדרונות).
תכנון המבנה החדש נבנה בסמוך למבנה הישן ויוצר מהלך תנועה חדש במתחם. קומת הקרקע היא מעין קומה מפולשת שבמרכזה גינת גידול פתוחה לשמיים (HORTUS CONCLUSUS), אשר סביבה פזורות כיתות הלימוד ומאפשרות כניסת אור, ירק ושלווה.
הכניסה לגינה היא משלושה כיוונים שונים, דבר המאפשר כניסה נפרדת לכל כיתה וזרימת תלמידים ואויר מכל הכיוונים. בנוסף, גרם המדרגות המוביל לקומה העליונה, הוא בצורת צלב כפול, עם 4 כניסות נפרדות מכיוונים שונים, תנועה היוצרת חווית טיפוס שונה מפעם לפעם ומאפשרת לילדים לבחור מבין 10 אפשרויות עליה שונות. בקומה העליונה מוקמו שתי כיתות ורחבת קריאה פתוחה הפונה לעבר הגן הפנימי.
חזית הבניין המלאה הפונה לרחוב שלוש, פותחה במיוחד כתבליט העשוי פנלים עם כיפופים מחוררים בזויות שונות, כאשר זוית הכיפוף יוצר תבליט מונוכרומטי לבן של הציור OVER THE TOWN משנת 1919 של מארק שאגאל, תבליט הנוצר ממשחקי אור וצל בלבד, החודרים את המעטפת.
בית הספר כמיקרוקוסמוס של העיר
בית הספר קרוי על שם מארק שאגאל, האמן היהודי בן המאה ה-20, שהתמחה בויטראז’ים וציורים בקנה מידה גדול. הוא נולד ברוסיה בשנת 1887 ועבר לצרפת בשנת 1910 כדי לפתח את אמנותו, וחזר לרוסיה שוב לאחר מלחמת העולם השנייה.
חלק מיצירותיו המפורסמות ביותר, כוללות חלונות קתדרלות Notre-Dame de Reims ו-Metz Cathedral בצרפת והתקרה הצבועה באופרה של פריז.
הסטודיו של פאולה ליאני ואיתי פריצקי, בחר לשלב השפעות ישירות מהעבודה של שאגאל בעיצובם.
המבנה מחולק לשני כרכים – אזור ראשי עם חדרים מאורגנים סביב חצר קטנה וקטע שני, עם שטח כיתה רחב וגמיש. לחזית המשקיפה על הכביש הראשי, מוצמד מסך עשוי לוחות אלומיניום מחורר, כדי להגן על החלונות תוך מתן אור טבעי לתוך החדרים.
לוחות אלה כוללים דימוי מציורו של שאגאל 1914, אשר מראה מעוף באוויר מעל מקבץ של מבנים. התמונה שוחזרה באמצעות מערכת פיקסל 3D, אשר זיהו אזורים של האלומיניום שאפשר לחתוך באמצעות מכונה ממוחשבת.
שלושים לוחות אופטיים של אלומיניום, מערכת פיקסל 3D, שינו את הצבעים לתמונת צללים קטנים רבים שיצרו צורה המוזרה של פני הלוחות, מה שהופך את התמונה לכמעט הולוגרמה.
“זה יוצר מארג אופטי משתנה בהתאם לנקודת המבט של הצופה, או דיפוזיה השונה של התאורה מלאכותית במהלך הלילה”, אומרים האדריכלים.
הפריסה של המבנה תוכנן “כמיקרוקוסמוס של העיר”. הכיתות תוכננו כמו בתים קטנים של עיר ים תיכונית, מופרדים בחללים המשותפים שלהם על ידי מעברים, ריבועים קטנים וגינות לא צפויות.
