הסדרה שלה Papillotage מציגה טקסטיל רקום ביד, באמצעותו היא מחיה את הסצנות הנהנתניות של אמני הרוקוקו מהמאה ה-18, עם צבעים מתקתקים, בדי משיי ופאייטים מביכים.
הסדרה נקראת על שם טכניקת הרוקוקו המובהקת של הפפילוטאז' – הבהוב של העין שנגרם על ידי תמונה מבריקה והיא מפרשת מחדש אמני רוקוקו כמו Fragonard, Boucher, Le Brun.
הרקע המקצועי של האמנית הוא בעיצוב אופנה. היא מתרגמת את צבעי הפסטל והאירוטיות הקלילה של הרוקוקו, לעבודות קיר תלויות וגדולות ממדיים, העשויות מבד שטיח, דיו צבעוני וציציות. אמני הרוקוקו מיזגו פנטזיה ומציאות, ציירו סצנות מחיי היומיום עבור העשירים, אותם הציגו מסתובבים בגנים בצבעי צמר גפן מתוק, בשמלות מצועצעות ופאות מנופחות.
התנועה זוכה לביקורת לעתים קרובות על הקשר שלה לפעילויות נשיות "קלות ולא חשובות". בפפילוטאז', אן תובעת מחדש את הנרטיב, תוך שימוש במלאכה נשית מסורתית – טקסטיל ורקמה – כדי לעצב מחדש את נשות הרוקוקו המצוירות הללו, כסוכנות של רצונותיהן. "תמיד התעניינתי להשתחרר ממחשבות מגבילות על נשיות ועל האסתטיקה הנשית", היא אומרת, "על ידי יצירת אמנות שאינה מרוסנת ובלתי מתנצלת בשימוש שלה בצבע, צורה וחומר".

Fragonard, The Swing

Fragonard, The Swing

Fragonard, Venus with Doves

Fragonard, Venus with Doves

‘Smile Like You Mean It (After Boucher)’

François Boucher

‘Hot Stuff (After Boucher, Reclining Nude)’