רוס הוא אמן וצלם פריזאי, שהופך מבנים נטושים לאשליות אופטיות מדהימות. עם חומרים, צבעים והבהרה של מקומות, הוא הופך לבמאי ומתווך של הגלוי והבלתי נראה. אדון לאשליה האופטית, הוא יוצר trompe l’oeil מרהיב המדגיש את כוחו של האור; המרחב שהוא חושף הוא רק מראה ואשליה.
המיצבים של רוס, הנתפסים כספציפיים לאתר, בנויים ומפורקים על פי המיקום המדויק ממנו הם נצפים; עם זאת, התוצר הסופי המוצע לצופה הוא תצלום שבו הפיתוי מושלם, בו היצירה נתפסת כפי שהיא צריכה להיות: אשליה של חלל שהשתנה.
הוא יוצר את מיצבי הפרספקטיבה הצבעוניים שלו במבנים נטושים המיועדים להריסה, מאז שנות השמונים. אפשר למצוא אצלו השפעות מיצירות ספציפיות, כמו הכיכר השחורה של הצייר הסופר-אמטי קזימיר מלביץ'. על פי הביוגרפיה שבאתר שלו, רוס רואה עצמו צייר, פסל, אדריכל ובסופו של דבר צלם, אך רואה בחומר הגלם שלו את ההשראה הגדולה שלו: החלל. עם בחירת אתר, רוס ממשיך ליצור נקודת מבט זוויתית ייחודית, שכאשר היא מצולמת, היא מאלצת את הצופה לנתח מחדש את סביבתו, האפשרויות, התמורות ובסופו של דבר את החלל.
