האיורים בעט כדורית פשוטה של Shohei Otomo, מטוקיו, מתארים את תרבות הנוער היפנית וההשפעה המערבית עליה. אפשר לתאר אותם כסגנון יאקוזה עם צעקת קרב של לוחמים במנגה.

 

בבסיס עבודתו נמצאת האמנות היפנית המסורתית: הוא לעולם לא יכניס לציוריו יותר מהנדרש, Otomo מספר את הסיפור השלם על ידי ציור דמות אחת.
האמנות שלו מושפעת מהמנגה והפילם נואר, דמויות בשחור-לבן ברגעי המוות והתהילה שלהם. בעוד שבבסיס עבודתו ההשפעה היא מזרח אסייתית, הרי ההשראה לדמויותיו מגיעה מהתרבות המערבית ובמיוחד הפילם נואר.
הרב-תרבותיות אצלו כוללת את המיטב משני הקטבים, המשתלבים ביצירה של אוטומו בגישה שלו לרישום. לאמנים מזרח אסייתיים יש נטייה לדייקנות ויצריות רבה מאוד ביצירותיהם, אך לעיתים קרובות הם חסרים עומק, במיוחד בעיצובי הדמות שלהם. מצד שני, אמנים מערביים מייצרים אמנות מאוזנת יותר, אך הם סובלים מנוקשות ונעדרים יכולת להציג צד מוחצן יותר של האופי האנושי. הדמויות של Otomo מלאות בפרטים קטנים ובאיטיות, צעד אחר צעד, יוצרים את הפרסונה שלהם.
השילוב בין המערב לתרבות יפן, עשוי להביא לתוצאות מסקרנות. ניתן להבחין בכך בתרבות הפופולרית היפנית, מאומני אנימה כמו שיניצ'יראט ווטנבה ועד הסופר הרוקי מורקמי. כששני הצדדים הללו משולבים זה בזה, כאילו אחד שולל את חסרונותיו של האחר ורק הטוב שבשני העולמות נותר. אוטומו מצא את האיזון הזה ברישומיו.
אוטומו למד אמנות ומצא שפשוט לו יותר לאייר בעט כדורי, מאשר לצייר בצבעי שמן. באחד הראיונות איתו, אמר פעם, שפשוט לא היה לו כסף לרכוש צבעי שמן ולכן החליט לצייר בעט, עד שיחסוך מספיק בכדי לרכוש צבעי שמן.