אהבתה של פרידה קאלו לדייגו ריברה, אמנם עברה טלטלות, אך נשארה נצחית. עם זאת, במהלך עשור לוהט אחד, היה לצידה מאהב ואיש סוד, אשר אהבתה אליו השתוותה רק לזו אשר לדייגו. מערכת היחסים שלו עם פרידה הייתה לכאורה רק כצלם מקצועי, כשהוא מצלם אותה החל מדיוקנאות בקאסה אזול ועד לשער האייקוני של ווג, כשאף אחד אינו יודע שהוא מבטא בדרך זו את אהבתו אליה. סוג של מכתב אהבה מצולם, אם תרצו.

 

 

מיקלוש מוראי Miklos Murai (1892) עזב את מולדתו הונגריה לחופי אליס איילנד, בשנת 1914. הוא החליף את שמו ל-Nickolas Muray, מצא עבודה טכנית במעבדת צילום וגם דירה זולה בגריניץ’ וילג’. הוא היה כל כך עני, שבכדי לחסוך בחשמל הדליק מנורה אחת רק כשהיו לו אורחים.
אחת הסיבות שניק עזב את אירופה הייתה האנטישמיות המשתוללת. באמריקה הוא הרגיש שהוא יכול להשתמש בכל המיומנויות שרכש בבתי הספר היוקרתיים לאמנויות בבודפשט ובברלין ולקבל הזדמנות להצליח באמריקה ללא אפליה בשל יהדותו וכך, הוא הקים סטודיו לצילום קטן משלו.
הוא היה כריזמטי וחברותי ותכונות אלה לצד איכות הצילום הייחודיות שלו, משכו עד מהרה את תשומת הלב של לקוחות גדולים בתחומי האופנה והפרסום. עם זאת, הייתה לו דרך משלו ללכוד הרבה אינטימיות בפריים בודד והוא הפך לצלם דיוקנאות חשוב שכל מחוזר על ידי כל הסלבריטאים וכוכבי הקולנוע. כולם רצו צילום של דיוקן שלהם מניק מוריי – ג’יימס ג’ויס, ג’ורג’ מרילין מונרו, אפילו קלוד מונה.
ב-1932 ניק פגש את פרידה קאלו בחופשה במקסיקו. הוא כבר היה גרוש שלוש פעמים ובעל מוניטין של פלייבוי, אבל רומנטיקן מושבע. כשנשאל כעבור שנים על ידי בתו אם הוא אהב נשים רבות, הוא אמר “כן. אבל רק אחת בכל פעם”. הפעם זאת הייתה פרידה קאלו. כשהיה צריך לחזור לניו יורק. הוא קיבל ממנה פיסת נייר עליו נכתב בכתב ידה “ניק, אני אוהבת אותך כמו שהייתי אוהבת מלאך. לעולם לא אשכח אותך, לעולם, לעולם. אתה כל החיים שלי. אני מקווה שלעולם לא תשכח את זה – פרידה” היא מוסיפה בפתק המבלבל שרטוט דיוקן שלה ושל דייגו וחותמת אותו בנשיקה אדומה.
ניק היה משוגע על פרידה באותה מידה והשניים נסעו הלוך ושוב משני קצוות היבשת כדי להיפגש. “אני מתגעגעת לכל תנועה של הווייתך, לקול שלך, לעיניים שלך, לידיים שלך, לפיך היפה, לצחוק שלך הכל כך ברור וכן. אני אוהבת אותך ניק שלי. אני כל כך שמחה לחשוב שאתה מחכה לי – אתה אוהב אותי”.
מוריי רצה להתחתן, אך כשהתברר כי קאלו העדיפה אותו כמאהב ולא כבעל, מוריי נכנע והתחתן עם אשתו הרביעית, פגי מוריי.
הקשר ביניהם הסתיים ב-1941, כפי שמתואר בספרו המצוין של Salomon Grimberg בשם I Will Never Forget You: Frida Kahlo and Nickolas Muray. דייגו ניצח, אבל השניים נותרו החברים הקרובים ביותר עד מותה, ב-1954. במשך שארית ימיו (הוא נפטר בנובמבר 1965), ניק צילם אינספור מפורסמים ופוליטיקאים, אבל לא הייתה לכך אותה משמעות רגשית סימביוטית ובלתי ניתנת לניתוק. “אני מעריצה אותך, אהובי,” אמרה לו פרידה, “מעולם לא אהבתי אף אחד – רק דייגו יהיה בליבי קרוב כמוך – תמיד”.

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אמנות
+כתבות מומלצות
המדומיין ניראה אמיתי, אצל האמנית Alex Prager
אמנות
המדומיין ניראה אמיתי, אצל האמנית Alex Prager
  הקריירה של הצלמת והקולנוענית זוכת האמי, החלה בצורה צנועה, כאשר התחילה לצלם בגיל
מסע הפרסום המוזר והפלאי של יום השנה ה-45 לבלט הונג קונג
אמנות
מסע הפרסום המוזר והפלאי של יום השנה ה-45 לבלט הונג קונג
מסעות הפרסום של הבלט של הונג קונג, תמיד הפתיעו במקוריותם המפתיעה: לציון יום השנה
הצלם George Byrne: סינתזה של אורבניות אמריקאית
אמנות
הצלם George Byrne: סינתזה של אורבניות אמריקאית
  הצילומים נותנים כבוד למקורות הצילום האנלוגי, תוך שהם מבקשים לערער על תפיסת המציאות

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*