כך, כמעט במקרה, נולד הפרויקט שלו ששמו “Imagine all the people”: סדרת איורים של ערים שונות בעולם במבט מלמעלה, המאפשרות לנו להציץ ולרגל אחרי אנשים מבעד לחלונות פתוחים, חלונות גג, טרסות ומרפסות. כל עיר ואזור, מאופיינים בפעילות המזוהה איתן – אצלו בטורינו כל האזרחים רוצים לחבק זה את זה, בפירנצה מבשלים, במדריד עושים אהבה, בלונדון לוגמים תה, בטוקיו עובדים. יש גם מראה של תל אביב וירושלים, שבה כמובן כולם מתפללים.
יצירותיו של רוברו צבעוניות ורוויות באלמנטים, מזכירות את האיורים של Martin Handford בסדרה “איפה אפי?” שם, בין מאות אנשים וחפצים, היינו צריכים למצוא את אפי (Waldo בגרסה המקורית), ילד קטן עם משקפיים עגולים וחולצת פסים אדומים ולבנים. אפשר לבלות שעות בהתבוננות בערים שעיצב רוברו ולמצוא משהו חדש בכל רגע – למשל, לראות את ג’ון לנון על גגות ירושלים, לספור דמויות מנגה בטוקיו ולזהות מפורסמים בלונדון.
האיורים של רוברו מזכירים לנו שכמעט כולנו בעולם, ללא קשר למדינה ולשפה, חיים בדרך כלל באותן סיטואציות, חולקים את אותן חרדות, פחדים ורגשות.
Imagine all the people sharing all the world.

ירושלים מתפללת

לונדון שותה תה

תל אביב