האמן מדלהי Asim Waqif, בונה במרחבים ציבוריים, מבנים מונומנטליים עם חוויית תנועה, הממזגים עקרונות של ארכיטקטורה ופיסול, באמצעות חומרים טבעיים כמו קני במבוק, בד וחבלים.

 

מנהרות מזמינות את המבקרים להכנס אליהן, לתור במבוך הפנימי ולחוות את היצירה, כאשר ברקע מגוון אפקטים של אודיו.
את היצירה "वेणु [Venu]" האמן בנה מחוץ למרכז סאות'בנק בלונדון, מצמיד את מבנה הבמבוק למבנה הבטון הברוטליסטי, כשאר בתוכו המבקרים יכלו לנגן בכלי נגינה מבמבוק, במטרה לעודד יצירתיות קולקטיבית וספונטנית.

 

 

 

 

"אני מעדיף לא לבנות יצירות קבועות ברשות הרבים. בסופו של דבר, הן נוטות להפוך לחלק מהאפרוריות של העירוניות. אני חושב שמחוות זמניות יוצרות דיאלוג משפיע יותר", הוא אומר "עבורי, חפץ האמנות עצמו, לאחר שנעשה, אינו כה יקר ומעולם לא היה. לעתים קרובות עשיתי שימוש חוזר בפסלים ישנים שלי, כדי ליצור עבודות חדשות. שימוש חוזר הוא היבט חשוב מאוד בפרקטיקה שלי, בין אם זה האשפה שלי או האשפה שהכלכלה או החברה מכניסים לעולם".

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אמנות
+כתבות מומלצות
הצלם שמכניס נשמה, תיאטרון ואמנות לעולם האופנה המלוטש
השראה
הצלם שמכניס נשמה, תיאטרון ואמנות לעולם האופנה המלוטש
  בין אם הוא מכניס את Willem Dafoe אל תוך בית בובות, עוטף את
המרחב הציבורי שמחבק ומלטף
השראה
המרחב הציבורי שמחבק ומלטף
  המיצב מבקש להכניס אל הרחוב מחווה המזוהה בדרך כלל עם המרחב האינטימי –
אנה מנדייטה Ana Mendieta והצלליות המתפוגגות / ד"ר דורית קידר
השראה
אנה מנדייטה Ana Mendieta והצלליות המתפוגגות / ד"ר דורית קידר
  אי אז בשנות ה-70 של המאה הקודמת, מנדייטה יצרה ז'אנר של מיצגים הנמצאים

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.