המיצב מבקש להכניס אל הרחוב מחווה המזוהה בדרך כלל עם המרחב האינטימי – מגע אנושי. באמצעות תנועה עדינה, אור ובדים אווריריים, הופך החלל הציבורי לרגע למקום של קרבה, רכות וחיבור בין אנשים. הזרועות עשויות מבד שקוף המזכיר גרביים לבנים, שנבחר בזכות קלילותו ויכולתו להגיב לכל משב רוח וקרן אור. תאורה קרה המשולבת בחלקן העליון של הזרועות מאירה את הבד וחושפת את קפליו, התפרים והשינויים הזעירים הנוצרים עם התנועה, כך שהמיצב משתנה ללא הרף.
בדומה לעבודות קודמות של luzinterruptus, גם כאן נעשה שימוש באור, בטקסטיל ובגוף האנושי כדי לבחון מחדש את האופן שבו אנו חווים את העיר. התוצאה היא התערבות אמנותית עדינה אך עוצמתית, המזמינה את הציבור לעצור לרגע, להרגיש – ואולי אפילו להיזכר בכוחה הפשוט של מחווה אנושית קטנה.