אופליה, הציור המפורסם של סר John Everett Millais שהוצג בטייט בריטניה בלונדון, מוכר לרבים מאיתנו בזכות הקסם העתיק והרומנטיקה הנואשת שבו. גופתה של אופליה צפה ומרחפת על פני המים, פרחים טריים מפוזרים סביבה, פניה קפואות כשהיא נושמת את נשימתה האחרונה.

אופליה היא דמות ממחזהו של ויליאם שייקספיר, “המלט”. היא בתו של פולוניוס, היועץ למלך קלאודיוס. היא אוהבת את המלט אהבה תמימה ונוגעת ללב, מאחר והוא מאבד את אהבתו לה ונוהג בה בציניות, רוצח את אביה בטעות, לאחר שחשב שהוא קלאודיוס, היא משתגעת ולבסוף מטביעה עצמה בתוך נחל, לאחר שקטפה פרחים מעץ ערבה.
אלא שגם חייה של הדוגמנית שגילמה את אופליה בציור, היו בעצמם מחזה מרתק דומה – על אהבה נואשת ובלתי אפשרית, שאיפה להגשים גם אהבה וגם יצירה אמנותית, שנסתיימו שניהם בנסיבות טרגיות. ואכן, מחזה על חייה עלה על במות לונדון, בכיכובה של Emma West.
היא נולדה באנגליה בשנת 1829 למשפחה ענייה ועבדה כמוכרת בחנות לכובעים בסמטה קטנה, שם משכה דמותה את עינה של קבוצת הציירים הטרום-רפאליטית והיא הפכה לדוגמנית שלהם (John Everett Millais, Walter Deverell, William Holman Hunt). יופייה המלאכי הפך אותה לדמות הנשית האידיאלית לגילום האלגוריות שאותם אמנים ציירו. היא ייצגה יופי שונה, אשר מרד ביופי שהיה מקובל בציורי אתה עת  – היא לא הייתה עגלגלה וחטובה, אלא רזה מאד ויש אומרים אנורקטית ובעלת שיער אדמוני, שהיה אז מושא ללעג. אותה אמנים החזירו לאופנה, את צבע השיער של הדמויות שצייר Tiziano Vecellio (טיציאן) 400 שנה קודם לכן, באיטליה.
היה לה עור צח וחיוור, עיניים כחולות ושיער אדום, Elizabeth (Lizzie) Siddal הייתה בת 23 כשדיגמנה את אופליה ל-Millais (בשנת 1852). כשהיא שקועה במים, מערכת הנורות שנועדו לחמם את המים לא תיפקדה והמים היו קפואים. ליזי לא התלוננה ומילייס היה שקוע בעבודתו ולא שם לב לכך. היא חלתה בדלקת ריאות והחלה להשתמש בלאודנום, סוג של אופיום, על מנת להקל על כאביה ולבסוף התמכרה לסם.
באותה שנה היא הכירה את Dante Gabriel Rossetti והפכה למוזה, התלמידה והמאהבת שלו ולבסוף גם אשתו. למרות בריאותה הלקויה, היא החליטה לצייר ולהפוך לאמנית בעצמה, קריירה יוצאת דופן עבור אישה באותם ימים. היא החלה לצייר בהנחייתו והגיעה להצלחה והערכה רבה. במהלך תקופה זו ליזי גם התחילה לכתוב שירה, עם נושאים אפלים על אהבה אבודה וחוסר האפשרות למצוא אהבה אמתית. השירים שלה היו פשוטים ומרגשים כמו בלדות עתיקות ורישומיה וציוריה היו אמתיים ברוחם ולא פחות נפלו משאר יצירות האמנות הפרה-רפאליות של אותה תקופה.
אלא ש- Rossett היה מוטרד מהצלחתה, ניסה לעכב את ולהפריע לה ולבסוף נשא אותה לאשה, חרף התנגדות משפחתו, בגלל מוצאה ממעמד הפועלים.
בשנת 1862 נמצאה ליזי מתה במיטתה, לאחר שלקחה מנת יתר קטלנית של לאודנום. Rossett ימשיך לצייר אותה עד סוף חייו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Dante Gabriel Rossetti, Portrait of Elizabeth Siddal Reading, 1854

 

Dante Gabriel Rossetti, Beata Beatrix, 1870

 

Dante Gabriel Rossetti

 

Emma West as Lizzie Siddal

 

לכל הכתבות בקטגוריית אמנות
+כתבות מומלצות
האשה בבוגאטי הירוקה, שהפכה לסמל של האר-דקו
אמנות
האשה בבוגאטי הירוקה, שהפכה לסמל של האר-דקו
  אחד מסמלי האר-דקו המכוננים, הוא הדיוקן העצמי של Tamara de Lempicka, לבושה בירוק
ארמון האמנות הסודי שהקים אאוטסיידר ב-Birkenhead, אנגליה
אמנות
ארמון האמנות הסודי שהקים אאוטסיידר ב-Birkenhead, אנגליה
  במשך 30 שנה עמל חובב האמנות היצירתי, כדי להמיר את ביתו השכור לווילה
פסלי ידיים במקדש של אל הרגליים
אמנות
פסלי ידיים במקדש של אל הרגליים
           

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*