הוא חי ועובד בגנואה ובלונדון, מייצר פסלים אנאמורפיים, הבוחנים תכונות אישיות בהומור. נושאים של בדידות ושעמום נמצאים בשפע בעבודתו של גאלו.
הוא ממזג אלמנטים מהעולם האמיתי ביצירה סוריאליסטית, פסלים היברידיים של בני אדם עם ראשי בעלי חיים, המגלמים דפוסי התנהגות אנושיים בלתי נראים, לועגים למצב האנושי ומבקרים את יחסינו עם הטבע.
בכל תרבות יש אסוציאציות בין בעלי חיים ורגשות, כמו מטבע הלשון 'עקשנים כמו פרד', וגאלו רואה את פסליו מסמלים מצבים רגשיים סימבוליים כאלה.
