אמני אדמה תמיד חיפשו מרחבי טבע בתוליים לעבודותיהם; Robert Smithson מצא את דרכו לאגם המלח הגדול ביוטה בתחילת הקריירה שלו, Michael Heizer סיים במדבר נבאדה, בעוד ש-Richard Long יצא בין היתר להרי הסקוטים, ליערות נפאל ולאדמות השבטים של הודו. פופה האמריקאי מצא מקומות מאתגרים עוד יותר כמו משטחי קרח צפים בים הבלטי וקרחונים עם רכסים בנורבגיה. מה שאומר שאורך החיים של עבודתו תלוי בגחמות של אמא טבע – יש יצירות שהתמוססו תוך מספר ימים או חודשים. אלא שהארעיות שלהם היא חלק ממה שמשך את האמן לאמנות זו מלכתחילה. עבורו, היא מעידה על אופי הקיום הקצר שלנו ועל המסתורין העמוקים שהוא טומן בחובו.