מאחורי השם אולק עומדת Agata Oleksiak בת ה-44, אשר היגרה בגיל 22 מפולין והתמקמה בניו יורק. אולק היא אמנית גרילה אקטביסטית, המשתמשת במסרגות כדי לכסות חללים ציבוריים ועצמים. היא תומכת פעילה בזכויות נשים, שוויון מיני וחופש הביטוי ומפגינה את הסולידריות שלה עם כל אלה שסבלו וסובלים מחוקים מדכאים ברחבי העולם. עבודתה מבקשת להביא צבע וחיים, אנרגיה והפתעה למרחב המחיה.

Olek

 

 

 

 

 

היא מסבירה בראיון לעיתון בברוקלין "המורה שלי לאנגלית בפולין אמרה לי: פולין לא מוכנה לך. את צריכה לעבור לניו יורק. ברחתי מגבולותיה הנוקשים של פולין. כולם אז נולדו בפולין; כולם היו קתולים, לבנים ודיברו רק פולנית. אבל הייתי זרה לבני עמי בגלל האמונות שלי, הבגדים שלי והפילוסופיה שלי. רק לאחר שעברתי לעיר ניו יורק גיליתי את ביתי, הבית הרוחני שלי שבו היה לי החופש המלא להתבטא בדיאלוג תרבותי וחילופי רעיונות. לכן יצרתי את הסריגה כהסוואה: כדי להפוך את הצורה האנושית למין חדש. ברגע שאדם נכנס לעור הסרוג, הגזע, הצבע, האתניות ואפילו המיניות שלו הופכים ללא רלוונטיים, מוסווים; הם הופכים לאזרחי העולם של אולק, שבו המאפיינים האלה לא חשובים וכולם חופשיים".
אחת היצירות המוכרות ביותר שלה, Knitting is for Pus**** (2010), הוצגה בגלריה בתערוכת היחיד הגדולה הראשונה שלה. היא יצרה אותה במשך מספר שנים והיא מורכבת מדירה שתכולתה, כולל הדיירים, מכוסה בסריגה (crochet). גוף העבודה של אולק כולל יצירות פרפורמטיביות, למשל, כיסוי פסל השור (1989) בוול סטריט, כמחווה של אחוות אמנים לאמן ארתורו די מודיקה, שהניח את הפסל במרחב הציבורי ללא רשות. שעתיים לאחר שהלבישה אולק את הפסל, עובד עירייה בפארק תלש את המלבוש מהפסל.
למרות שקושרים את עבודתה ל-yarn bombing, הצורה הפופולרית העכשווית של אמנות רחוב – אולק מעדיפה לקשר את העבודות שלה לאמנות מיינסטרים: "אני עושה אמנות", היא מגיבה בכעס ובפסקנות שמתייגים אותה עם הז'אנר החדש "להרבה אנשים יש דודות או סבתות שמציירות. האם אתה רוצה לראות את העבודה הזו בגלריות או ברחובות? לא. לא העבודה של כולם ראויה להיות מוצגת בפומבי" (הניו יורק טיימס).
באוגוסט 2011, אולק הציגה תערוכת יחיד גדולה נוספת, The Bad Artists Imitate, The Great Artists Steal, בגלריה Jonathan LeVine בניו יורק. בתערוכה היא הציגה דימויים ומילים מפורסמות של אייקונים שונים של מפורסמים, בעבודת סריגה שלה, כמו צילום של קיית הרינג שצילמה אנני לייבוביץ' וגרפיטי של בנקסי. הטקסטים הסרוגים כללו ציטוטים פרובוקטיביים כמו "נשים שמתנהגות היטב לא עושות היסטוריה" מאת Laurel Thatcher Ulrich, ו"אם אני יורדת על הברכיים, זה לא להתפלל' מאת מדונה.

קראו עוד:

הז'אנר החדש של סריגה ברחובות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

photo – Jaime Rojo