מערבבים נוזל סכריני, ירוק ותוסס, כמו שיקוי של מכשפות, אשר הופך במהירות לתערובת צהובה. את הנוזל מכינים מאבקת ג’לטין, חומר הג’ל, העשוי מעור ועצמות של בעלי חיים. ג’לטין הוא חלבון המתקבל על ידי הרתחת עור, גידים ועצמות פרות או חזירים, במים רותחים. ג’לטין משמש גם לייצור שמפו וקוסמטיקה, כמו מסכות פנים וגם כחומר מעבה (ג’ל) בפודינג, בסוכריות, מרשמלו, עוגות, גלידות ויוגורטים;

אבל, גם אם אתם יודעים את העובדה הזו, אתם לא יודעים כיצד מייצרים את אבקת הג’לטין – על ידי שחיטה ופשיטת עורם של חזירים. יוצרת קולנוע בלגית, Alina Kneepkens, יצרה סרטון קצר כדי להביא את האמת הקודרת על אופן הכנת סוכריות גומי. הסרטון שהופק על ידי תוכנית הטלוויזיה הפלמית Over Eten, לוקח אותנו אחורה דרך פס הייצור של סוכריות גומי; החל מזלילה מהנה של סוכריות הגומי שנאכלות, אחורה בתהליך הייצור, שתמונות מבחילות של בשר חזיר נע לאורך מסוע – ועוד אחורה, למכונה המקלפת עור מפגר חזיר ופורסת את הבשר לצלילי מוזיקה ברקע, חזירים נגררים במפעל ברגליהם האחוריות, לבורות מים חמים שממיסים את עורם והסרטון הגרפי מסתיים בצילום קורע לב של חזיר עצוב, המרים את ראשו הוורוד ומצמץ אל המצלמה.
כך הסרטון ‘Gelatin’ מספר את הסיפור באופן הפוך, על האופן שבו מייצרים סוכריות ג’לטין ומתחיל דווקא בממתקים הצבעוניים והמפתים (צבעי מאכל מתועשים ועתירי סוכר), כל הדרך חזרה בפס הייצור לחזיר החי.
ונקנח בכל זאת בעובדה מתוקה – קיימים תחליפי ג’לטין טבעוניים, אחד הפופולריים ביותר הוא אגר העשוי מאצות ים. כך שישנן לא מעט חלופות טעימות לספק את התשוקה למשהו מתוק, מבלי לפגוע בבעלי חיים או בבריאות שלך.