דאקה, בירת בנגלדש, היא אחת הערים המאוכלסות ביותר בעולם, עם קרוב ל-20 מיליון איש. בנגלדש עצמה נחשבת למדינה הצפופה ביותר. לכן, דאקה מתקשה להתמודד עם פינוי הביוב שבה וכיום, אזרחי דאקה מתמודדים ללא הרף עם ביוב סתום. כשעונת המונסון מתחילה, העיר מוצפת בביוב. הבעיה עדיין לא נפתרה ובמקום זאת, עובדי ניקיון מיוחדים, נשלחים ומורדים לביוב, כדי לנסות להסיר את כל מה שעשוי לסתום את הצינורות. העובדים שצריכים לפתוח סתימת ביוב, נחשבים לתחתית המעמד בחברה. במהלך מלחמת העצמאות של המדינה מפקיסטן, ההינדים נרדפו על ידי מוסלמים וכיום, הם עדיין נדכאים ורבים מהם נאלצים לעבוד בעבודות משפילות – בעיקר בניקוי מערכות הביוב של דאקה.
“העבודה הגרועה בעולם” מספקת גם תנאי עבודה לא אנושיים. לא מסופק להם ציוד או בגדים מתאימים, הם פשוט נכנסים לביוב כאילו הם הולכים לשחות ומועדים לבעיות עור ומחלות קטלניות. בשנת 2008 נהרגו 7 עובדים חדשים נשלחו לפתוח סתימת ניקוז, מאחר ולא הוכשרו לעבודה ונוצר מצב שמי הביוב שטפו אותם. רבים מהם חיים עם פגיעות, כמו עובד שעמוד השדרה שלו התעוות בגלל הכימיקלים ולכן הוא יכול ללכת רק על ארבע.
השלטון המקומי בדאקה, מנוהל על ידי שבע מחלקות שלטון ושני ראשי ערים נפרדים, כאשר כל המחלקות אינן מצליחות לטפל כראוי באזרחיהן. כ-40% מהתושבים חיים בשכונות עוני. תנאי הבריאות נוראיים וחלק מזה כתוצאה מבעיית הביוב הלקויה. הכישלון בבניית מערכת תשתית טובה, שיכולה להתמודד עם קצב גידול האוכלוסייה בדאקה, הוביל לבעיות הביוב.

Unseen Heroes: The Cleaners of Dhaka City מאת Saiful Amin Kazal