בתי הספר מחזיקים צוות עובדים הנקרא יומושוג’י, או בקיצור שוג’י, אשר להם תחומי אחריות רבים, כמו לשמש כמשגיחים על מעברי חצייה כאשר התלמידים משתמשים בהם, אך תפקידם העיקרי הוא ניקיון ותחזוקה. הם מנקים לאחר שהילדים מסיימים לנקות.
בבית ספר טיפוסי, o-soji מתחיל אחרי ארוחת הצהריים ונמשך 20 דקות ולאחר מכן הילדים משוחררים להפסקה. זה קורה ארבע פעמים בשבוע (הם לא מנקים ביום רביעי או שבת). ביום האחרון של כל סמסטר, יש osoji, שזהו ניקיון גדול. לאורך כל עבודת הניקיון, מוזיקה עליזה מלווה את התלמידים בעבודתם, מושמעת דרך מערכת הכריזה (יש פזמון מיוחד הקרוי “השיר של o-soji” ואחריו מושמעת מוזיקה קלאסית אנרגטית).
כל כיתה אחראית על ניקיון הכיתה שלה ושל שני מקומות נוספים בבית הספר, למשל; משרד האחות והספרייה. הכיתה מחולקת להאן (קבוצות קטנות), שכל אחת מהן אחראית על אחד מהאזורים לניקוי.
זה גם מלמד את הילדים שעדיף לא לעשות בלגן בבית הספר, אם אתה זה שצריך לנקות את זה אחר-כך. הורים ומחנכים יפנים יגידו לכם שהילדים לומדים לכבד את הסביבה שלהם. מטלה אחת אופיינית לתשומת הלב ליחסי האנוש בבתי ספר יפניים: קבוצה של תלמידי כיתה ו’, נשלחת לכל כיתה א’, כדי לעזור לקטנטנים לנקות.
שלוש פעמים בשנה, התלמידים עושים צ’יקי סייסו – ניקיון חצרות. לרשותם ארסנל של מטאטאים וכפות איסוף, בגודל המתאים לילדים והילדים לובשים כפפות סרוגות מכותנה הנקראות גונטה ויוצאים לאסוף אשפה בחצרות ובשכונה שמסביב לבית הספר.