ההיסטוריה של הציוויליזציה באמלאש, מתוארכת לאלף הראשון והשני לפני הספירה. אמלאש מורכבת משני חלקים, "אם" ו"לאש", שמשמעותם נהר עצל וקפוא, בהתאמה, ואנשיה עוסקים בעיקר בחקלאות ובגידול בעלי חיים. התוצרת החקלאית העיקרית של אמלאש כוללת אורז, תה, חיטה, פיסטוקים ופירות הדר.

כפר בולור דוקאן ממוקם באזור הררי בדרום אמלאש ומושך אליו תיירים רבים עם נופיו השמימיים. רוב תושבי הכפר עוסקים בגידול תה ובגידול בעלי חיים.
אחוזת עבדולאלי חאן סופי, היא אחת מנקודות הציון ההיסטוריות החשובות ביותר באמלש, עם היסטוריה של כמה מאות שנים. אחוזה זו, עם האדריכלות המסורתית והיפה שלה, משקפת את התרבות וההיסטוריה העתיקה של אזור זה. אחוזת עבדולאלי חאן סופי ממוקמת בתוך גן גדול ושופע.

אמלש ידועה בגשרים ההיסטוריים הרבים שלה ששרדו מתקופות שונות. גשרים אלה, עם האדריכלות הייחודית שלהם וחוזקם המדהים, הם סמלים של הנדסה מתקדמת ואמנות אדריכלית איראנית מהעבר.
תושבי אמלאש דוברים בעיקר גילאקי ויש להם תרבות ומנהגים ייחודיים משלהם. אזור זה, עם הגיוון התרבותי והלשוני שלו, בעל מורשת תרבותית עשירה, ואנשיו מייחסים חשיבות רבה לשימור ותחזוקה של מסורותיהם
אמלאש, עם עבודות היד המגוונות שלו כגון שטיחים, קילים, עבודות עץ וקדרות, מייצגות את התרבות והאמנות של אזור זה.
המטבח המקומי של אמלאש, עם טעמיו וניחוחותיו הייחודיים – כמה מהמנות המקומיות המפורסמות באמלאש כוללות את מירזה גאסמי (מנה מסורתית של חצילים), בגאלה גאטוך (מנה העשויה מפולי פול), קבב טורש (קבב חמוץ) ומנות פירות ים שונות. מנות אלה מוכנות תוך שימוש במרכיבים טריים ומקומיים ובעלות טעם אותנטי ומעודן.