גופות הילדים נשמרו היטב כי הן קפאו בקור העז ונשמרו בגובה של יותר מ-6000 מטר מעל פני הים, עד שאפילו נמצא דם בגופם ואיבריהם הפנימיים נשמרו.
ילדים הוקרבו מכל מיני סיבות, בעיקר בצמתי דרך דרך חשובים בחיי בני האינקה, בתקופות מלחמה או אסונות טבע, אבל גם במסגרת טקסי דת שנתיים מסורתיים.
השרידים החנוטים התגלו בשנת 1999, קבורים במקדש ליד פסגת הר הגעש Llullaillaco בארגנטינה בגובה 6,739 מטר. שלושה ילדים נקברו שם: ילדה בת 13 וילד וילדה צעירים יותר, שנחשבו כבני ארבע או חמש. השרידים שלהם מתוארכים לפני כ-500 שנה, בתקופת אימפריית האינקה, ששלטה בדרום אמריקה עד שהגיעו האירופים בסוף המאה ה-15.
אלה המומיות השמורות ביותר בעולם ושלושת הילדים האלה נראים כאילו הם ישנים. הילדה, הידועה בשם "עלמת Llullaillaco", נחשבה כנראה מוערכת יותר מהילדים הקטנים יותר, בגלל מעמדה הבתולי.
תמיד נבחרו לצורך זה בנות אטרקטיביות או מוכשרות במיוחד. נציג האינקה היה יוצא למצוא את הצעירות הללו והן נלקחו ממשפחותיהן. לא היו עליהן שום סימן לאלימות. שיערן היה מטופח והן לבשו בגדים יפים.
המומיות שוכנות כעת במוזיאון לארכיאולוגיה בסלטה, מוזיאון הארקוולוגי דה אלטה מונטניה (MAAM), ארגנטינה.