ההר נוצר בשנת 1976, כאשר החלו להפיק אשלג ממכרות סביב העיירה, המשמש לייצור מוצרים כמו סבון, זכוכית, גומי סינטטי ואפילו תרופות מסוימות. כרייתו של האשלג מייצרת הרבה נתרן כלורי כתוצר לוואי ובמהלך השנים נוצר הר המלח הענק המקומי מונטה קאלי או קלימנג’רו (משחקי מילים של Kalisalz, המילה הגרמנית ל’אשלג’).
ההר המונומנטלי הפך לאטרקציה תיירותית ואנשים מטפסים עליו כדי לחזות בנופי העמק והיערות שמסביב.
ההר מורכב ממסת מלח בת כ-236 מיליון טון, המכסה שטח בגודל של 114 מגרשי כדורגל ובמשקל של 23,600 מגדלי אייפל. יותר מ-1,000 טון של מלח שולחן מתווספים לו בכל שעה ביום – כ-7.2 מיליון טון בשנה – כך שהוא רק הולך וגדל.
מסת המליחות הזו מחלחלת גם למי התהום באזור ומתוך 60 עד 100 מינים של חסרי חוליות, שחיו בעבר באזור, נותרו רק 3. אפשר לתאר את כל זה כאסון סביבתי, אבל תעשיית האשלג חזקה וגדולה באזור ומחזיקה בכמה אלפי מקומות עבודה, כך שעצירת הייצור היא לא ממש אופציה לרשויות. ל-Kali und Salz (K+S), החברה המפעילה את המכרות (לא שייכת למשפחת עופר), הרישיון הוארך עד 2060 ואף אושרה בקשתה להרחיב את מונטה קאלי.