המורה לאמנות Yves Dussin, מ-Breton, טייל על חוף הים וצפה בסירות ישנות ונטושות, המונחות כפגרים על החול ואז עלה במוחו רעיון. הוא מצא סירת דייג לובסטרים שיצאה משימוש וגרר אותה לחוף, שם הפך ואטם את גוף הסירה, ריהט וצייד אותה במזון וכעת יש לו ולנכדים שלו בקתת נופש ברטונית מהנה ומושלמת.

 

הקלטים שאכלסו את החוף בברטון, נחשבו בעבר לברברים. השם הרומי עצמו שניתן להם – גאלים – התכוון בדיוק לכך. אבל האנשים האלה שהרומאים זלזלו בהם וגרשו אותם לשולי חצי האי הצפון-מערבי של בריטניה וצרפת, ניחנו באופי מרדני ויוצא דופן. דוסין הוא נצר לעם הזה, אמן בן 74 המתגורר ב-Audierne, עיירה יפה החבויה בין קפלי החוף האטלנטי של Brittany.
הים מילא תפקיד גדול לאורך חייו. הוא נולד בבית המשקיף לנמל, שירת בחיל הים וטייל עם אשתו בסירה שקנו, ברחבי העולם. כך שבסירה שלו שהפכה לבקתה, הוא מרגיש ממש בבית. היא מרווחת באופן מפתיע ויכולה להכיל כמה אורחים – כמו גם את המיטה הזוגית, תנור גז יחיד, ערסל, תנור חימום עם ארובה ושולחן מוקף ספסלים.

 

 

 

 

 

ההיסטוריה של הסירות האלה, ספוגה ברומנטיקה. Marins paysans (בתרגום גס ‘מלחים איכרים’) היו בעיקר נשים שאספו אצות בשפל, ממנו היו מייצרים סבון. במהלך האיסוף הזה, הן היו הופכות את הסירות שלהן ומשתמשות בהן כמקלט מאולתר ומקום שבו משפחות יכלו לאכול ולישון.
בהשראתן החליט דוסין להסב גם סירה כזו, בזמן שטייל עם אחת מנכדותיו “חשבתי שיהיה נחמד שיהיה לנו מקום לנוח ולשתות שוקו חם”, הוא אומר. “הסירה הייתה שבורה, שיפצתי והפכתי אותה, העמדתי אותה על כלונסאות ומתחתיה בניתי בסיס עץ”, הוא מסביר.
עבור שתי נכדותיו, רוז ואיריס, המקום הפך למקלט חלומי. “לעיתים קרובות אנחנו הולכים לדוג מקרל”, אומר דוסין “והבנות אוספות חפצים כמו צדפים, שריון סרטנים ועצי סחף מעניינים ואנחנו מקשטים איתם את הבקתה שלנו”.

 

 

באזור זה בצרפת, קיימים בתים נוספים של תושבים שהפכו סירות לגג של בית ואף לבית עצמו ואפילו קיים כפר קטן ומנומנם בשם village of Equihen Plage, אשר החלק העליון של בתיו, בנוי מסירה הפוכה. לכפר על שפת הים בצרפת, יש נמל דייגים קטן, עם אוכלוסייה של פחות מ-3,000 תושבים שחיים בו במשך יותר ממאה שנה, בעבר הם היו דייגים וכיום,הסירות שלהם משמשות כמקום אירוח ייחודי לנופש למטיילים המבקרים בחוף הצרפתי.
בתחילת המאה ה-19, סירות שיצאו משימוש בכפר הדייגים הקטן הזה, לא הושלכו כגרוטאות, הדייגים העניים הפכו אותן לבתים מאולתרים. זה היה ידוע בשם Quartier des Quilles en l’Air; בתרגום חופשי “שכונת הסירות באוויר”. הפנים של הבתים העניים האלה היו בסיסיים מאוד וכללו רק חדר בודד לכל המשפחה, שבו הם אכלו וישנו. הם היו אפלוליים, עם חלון קטן בלבד כדי לאפשר אור יום.
בתי הסירות הפכו לסמל בהיסטוריה של האזור ובשנות ה-90 החליטו הרשויות המקומיות להחיות את הסגנון יוצא הדופן, על ידי בניית כפר עם גרסאות חדשות ומשופרות, כדי למשוך נופשים המבקשים מגורים לא רגילים.
כיום בתי הכפר ‘Quilles en l’air’ עומדים בדיוק היכן שעמדו במקור וניתן להשכיר אותם מ-323 יורו עד 756 יורו לשבוע, תלוי בגודל. הם מגיעים מאובזרים במלואם עם נוחות מודרנית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית בתים מעוצבים
+כתבות מומלצות
ההיסטוריה של הפטמה – מהמאה ה-17 ועד לפייסבוק
מקומות
ההיסטוריה של הפטמה – מהמאה ה-17 ועד לפייסבוק
  לא רק בדיוקנאות של המאות ה-17 וה-18, חשיפת פטמות הייתה מעשה יומיומי עבור
חגיגה של צבע ומירקם בבית במלבורן
מקומות
חגיגה של צבע ומירקם בבית במלבורן
                           
וילה על האי Lanzarote, באיים הקנרים
מקומות
וילה על האי Lanzarote, באיים הקנרים
  המעצבים שינו את הפריסה במטרה ליצור חדרי שינה נוספים, צימצמו בשטח המגורים ושילבו

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*