על פי המסורת, ראשיתו של המנזר במאה ה-11, והוא נוסד בידי דרומטון (Dromton), תלמידו של המורה הבודהיסטי אטישה (Atisha). לאורך מאות שנים ידע פלישות, ביזה, שריפות ורעידות אדמה. בכל פעם שנפגע, נבנה מחדש, לא פעם על גבי המבנים הקודמים. כך נוצר בהדרגה המבנה דמוי המבצר, על שלל חדריו, מסדרונותיו הצרים, מדרגותיו התלולות וחצרותיו החבויות.
מאחורי הקירות הפשוטים מסתתר עולם עשיר של אמנות ורוח. ציורי קיר ופרסקאות צבעוניים מתארים דמויות בודהיסטיות וסיפורים מחייו ומגלגוליו הקודמים של הבודהה, ובהם סיפורי הג'טקה (Jataka Tales). לצדם נשמרים כתבי יד בודהיסטיים עתיקים וציורי טאנגקה (Thangka) – יצירות מסורתיות על בד, המשמשות להוראה ולהתבוננות רוחנית.
כיום זהו מנזר פעיל ומרכז ללימוד ולהכשרת נזירים המשתייכים לזרם הגלוג (Gelug) של הבודהיזם הטיבטי. מאחורי קירותיו מתקיימים חיי תפילה, לימוד ועבודה, והמסורת בת מאות השנים ממשיכה להתקיים הרחק מהמולת העולם. יש אפשרות לצפות בנזירים במהלך התפילות מעניקה למבקרים הצצה לחיי המנזר ולמסורת הבודהיסטית החיה בו.
עמק ספיטי עצמו הוא אחד האזורים המבודדים והמרהיבים בהרי ההימלאיה. נופים חשופים, פסגות מושלגות, כפרים קטנים ומרחבים צחיחים מקיפים את המנזר מכל עבר. אולי משום כך, הביקור בקי אינו רק מפגש עם אתר דתי עתיק, אלא גם הזדמנות לחוות פיסת עולם שבה הזמן נדמה כאילו האט את מהלכו.
התצפית מגג המנזר משקיף אל נוף פנורמי מרהיב של עמק ספיטי, הנהר המתפתל ופסגות ההימלאיה המושלגות. מי שמבקר במקום יכול לעיתים לצפות בנזירים במהלך תפילותיהם וטקסיהם, ולעלות אל גג המנזר, שממנו נשקפת תצפית מרהיבה על עמק ספיטי, הנהר המתפתל ופסגות ההימלאיה.