אמן הרחוב Peter Gibson, מכנה עצמו Roadsworth, כמחווה למשורר הבריטי Wordsworth: "הוא משורר מילים, אני משורר דרכים", הוא מסביר. הוא החל לצייר ברחובות טורונטו בקנדה, כסוג של אקטיביזם (להוספת שבילי אופניים) וכיום הוא מוחה בכל הקשור לסוגיות החברתיות של ימינו, כמו דחיקת הטבע על ידי הנוף העירוני. האספלט השחור של הכבישים סיפק קרקע פורייה לסוג כזה של חתרנות, כשהוא מחליף את סימוני התנועה השגרתיים שעליהם, ליצירות אמנות מפתיעות.
גיבסון אינו היחיד השולח ידו באמנות זו, של ציור על כבישים וחניונים ובמיוחד החלפת מעביר החצייה, בעלי הגאומטריה הפשוטה והבנלית – בציורים אמנותיים מפתיעים, המפיגים את השגרה היומיומית העירונית ואולי אפילו עושים זאת מעבר למידה: בסנט לואיס בארה"ב, הפכה אמנות מעברי החצייה לכה פופולארית וכיסתה מאות מטרים של כבישים, עד אשר הפכה לאסורה בעיר, כניזכרו שקיימת תקנה משנת 2009 הקובעת כי "ציור על הכביש הקרוב לקווי מעבר חצייה, לא ישתמש בצבעים או בדפוסים הפוגעים בניגודיות של קווי החצייה הלבנים, או שעשויים להטעות את המשתמשים בתנועה בכביש".

 

 

בעוד סנט לואיס נוהגת בזהירות ודואגת לבטיחות בכבישים, אומנות מעברי החצייה, ממשיכה לצוץ ולהתרחב ברחבי העולם. סן פרנסיסקו, למשל, בעלת הגאווה הלהט"בית, מתגאה במעברי חצייה בצבעי הקשת, בעידודו העירייה, בשכונות ההיסטוריות שלה. אם בשנת 2004 עצרה משטרת טורונטו את Roadsworth, על כ-53 אישומים שהתייחסו לעבודות האמנות הבלתי חוקיות שלו, הרי כיום הוא מוזמן רשמית ליצור יצירות אמנות נוספות ברחבי העיר. דוגמאות מצוינות נוספות לאמנות מעברי החצייה הבינלאומית, נמצאות גם בציריך, שוויץ, פסים תלת ממדים היוצרים אשליה אופטית נהדרת וגורמים לנהגים להאט את התנועה בקירגיזסטן וכמובן ורייציות על האלבום האייקוני של הביטלס abbey road, למשל עם הדמויות המצוירות של צ'ארלי בראון, באוסאקה, יפן.
אם יותר ויותר ערים ימצאו את הדרך ליישב בין מעבר חצייה לבין אמנות ובטיחות בתעבורה, הרי שהפסים הלבנים האנמיים שאתם פוסעים עליהם כיום, עשויים להפוך לנחלת העבר.