המעצב הגרפי דוד טרטקובר יפצה את הצלם מיקי צרפתי, על שימוש בכרזה שלו בצילום של אנואר סאדאת נשיא מצרים, מנופף בידיו לשלום בתום ביקורו בישראל בשנת 1997.

צרפתי צילם את הצילום עבור עיתון “במחנה” במסגרת שירותו בצה”ל, לפיכך אינו בעל היוצרים של הצילום. טרטקובר השתמש בצילום בכמה כרזות שעיצב, פרסם אותן בספר ובאתר שלו. צרפתי הגיש תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה כי כי שמורה לו הזכות המוסרית על העבודה שביצע, היינו, מתן קרדיט וציון שמו כצלם – וטרטקובר לא נתן לו קרדיט כזה כחוק.
טרטקובר טען להגנתו, כי הוא לכל היותר “מפר תמים” של זכויות צרפתי: בשנת 1977 רכש את הצילום יחד עם כמה תצלומים נוספים של סאדאת מלשכת העיתונות הממשלתית ולא ידע כי הזכות המוסרית שייכת לו. הוא נתן קרדיט ללשכת הפרסום הממשלתית, כפי שזו דרשה ממנו, מבלי לברר אם עליו לתת קרדיט נוסף.
צרפתי טען, כי טרטקובר ידע כי הוא צלם התצלום מאז שנת 1998, כשעבדו ביחד על הכנת גיליון חג לעיתון מעריב, שצרפתי ניהל את גנזך התמונות שלו וצרפתי הציע לו לשבץ את הצילום הזה שלו בגיליון.
השופט רפאל יעקובי קבע כי טרטקובר הפר את זכותו המוסרית של צרפתי וכתב בפסק הדין: “למרות רכישת הצילום מלשכת העיתונות הממשלתית וגם בהינתן טענות הנתבע, היה עליו לברר מי האדם שמאחורי הצילום ולתת לו קרדיט ראוי. הנתבע ידע כי התובע הוא הצלם הספציפי לפחות משנת 1998, שאז התובע מסר לו זאת, ונראה שאף במועד רכישת הצילום מלע”מ. הגנת ‘מפר תמים’ לא מגינה על אי-ידיעת זהות היוצר ומכל מקום לא היה בה לפטור את הנתבע במכלול נסיבותיו של המקרה דנן”.
השופט פסק לפיכך כי טרטקובר יפצה את צרפתי ב-25 אלף שקל וכן בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד של 8,000 שקל.
בתמונה: הצילום שצילם מיקי צרפתי, כפי הוגש כראייה לבית המשפט

לכל הכתבות בקטגוריית חדשות
+כתבות מומלצות
באי הקטן הזה ביפן, אנשים חיים מעל 100. הנה איך.
חדשות
באי הקטן הזה ביפן, אנשים חיים מעל 100. הנה איך.
גבר אוקינאווי ממוצע חי 80 שנה ונשים 86 (זה בערך 6 שנים יותר מהממוצע
שלוש שותפות חדשות במשרד ישר אדריכלים
חדשות
שלוש שותפות חדשות במשרד ישר אדריכלים
  השותפות החדשות: רוני שימל, דנה לאונר, שירלי אדיב. העמיתות (אסוסייט): מיכל אורן, עדי
תלמידים יצרו הצללה סרוגה מרהיבה ובת קיימא, בספרד
חדשות
תלמידים יצרו הצללה סרוגה מרהיבה ובת קיימא, בספרד
ההצללה עשויה מבד ממוחזר והיא משתרעת על שטח של 500 מ”ר. הפרויקט נוצר לאחר שהמחלקה

3 תגובות

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*