ביוגרפיה, אם היא משוחררת מהגישה של – נולד ומת, היא ז’אנר אלסטי ביותר. כך גם הביוגרפיה “היטלר בבית” שכתבה היסטוריונית האדריכלות Despina Stratigakos, שמשלבת מחקר קפדני עם אלגנטיות ושנינות: לא איכויות הקשורות בדרך כלל עם ביוגרפים של אדולף היטלר.
הדיוקן של היטלר כאן, הוא כפי שהמנהיג הנאצי ביקש לשדר באמצעות תועמלני מפלגתו, לייצר משקל נגד לכל מצעדי הצבא בהם הוא מצולם מנופף האגרוף, לאור הזרקורים והזוהר, כפי שתועדו על ידי לני ריפנשטאהל. הם המציאו לעומת זאת את המושג “היטלר בבית”: חובב כלבים גדולים, פעוטות זהובות שיער ונוף הרים.
אדולף מחוטא זה, הופץ על ידי מערכת התעמולה הנאצית והוצג בזמנו במגזינים תמימים של בתים וגנים ברחבי העולם, כאדם רגשני, בחור חרוץ שברח מדאגות המדינה לבקתה אלפינית קטנה. תמונות של הפיהרר נועץ מבט חולמני בפסגות המושלגת של Obersalzberg סימנו את הטוהר של השאיפות הנאציות.
חלל המגורים והרהיטים של היטלר
חדר האוכל האינטימי של אדולף
Stratigakos עשתה שימוש טוב בגישה המוגבלת בה זכתה לארכיון הסגור של Gerdy Troost, מעצב הפנים הראשי של היטלר. הסטודיו שלו, Atelier Troost, התמחה בעיצוב פנים של ספינות בעלות חללים עצומים, מקושטים בקישוט פסאודו-קלאסיים, שנתפסו כמפוארים על-ידי היטלר. המוקד העיקרי של Stratigakos הוא על היטלר בדמות “מלך ההר”. בשנת 1928, דיקטטור העתיד שכר לעצמו בקתה עם נוף בפסגת הר. בשנת 1932, ביקור אישי בלתי צפוי “שכנע” את הבעלים של הבקתה, למכור אותה, ובמהירות. בשנת 1936, הבקתה הכפרית התרחבה לארמון בשם Berghof.
אדולף בסיור עם האדריכלים שלו
אדולף מקבל את צ’מברליין שבא לבקרו, בפתח ביתו
המשרד של היטלר
כסא ששימש את היטלר לישיבה במשרדו
עיצוב הפנים בארמון של היטלר, כלל כורסות גדולות ביותר, שמבקרים דיפלומטיים כגון נוויל צ’מברליין, נאלצו לרכון מתחת למושב הזקוף של הרודן, שעוצב בהשראת כס מלכות. חדר אוכל פורמלי, שאפשר להיטלר להושיב מקורבים לצדו, בזמן שאורחים פחות חשובים ישובים בשולחנות מסביבם. זה היה היטלר עצמו שהתעקש על פשטות סגנון חדר השינה שלו, סוג של צניעות מזויפת של הדיקטטור הגדול.
מנוחת הלוחם. עם אווה בראון
חדרה של אווה בראון, כפי שצולם על ידה ונמצא באלבום תמונות שלה
גם בשנות המלחמה, עיצוב המשיך לקחת חלק במדיניותו של היטלר. כך למשל היה פרויקט שיפוץ ענק ופומבי שנעשה למפקדתו, כדי לבלף לבעלות הברית על מצבה האמיתי של גרמניה הנאצית.
גורל בתיו של היטלר לאחר נפילתו, פיזרה את כל רוחות הרפאים מהם, ביתו הפך למרכז משטרה, חדר השינה של היטלר הפך למחסן למעילים ומגפיים, עד להריסתו עד ללבנה האחרונה בשנת 1995.
מגזין אדריכלות גרמני משנת 1933, המציג את הפיהרר כאיש רגיש לבריות ובעל טעם טוב בדקורציה
