בחג המולד בארה"ב ב-1975, שברה מתנה אחת את שיא המכירות ויצרה שיגעון אפנתי חסר תקדים: תמורת שלושה דולרים בלבד ו-95 סנט יכול צרכן לקנות ... אבן - אבן רגילה, בצורת ביצה, מהסוג שאפשר לאסוף כמעט בכל חצר אחורית. הפלא היה, שבמשך כמה חודשים מטורפים בשנת 1975, יותר ממיליון צרכנים נהפכו לבעליהן הגאים של אבן כזו, שנראה Pet Rock, טרנד ש"ניוזוויק" כינה מאוחר יותר "אחת מתכניות השיווק המצליחות ביותר אי פעם".

 

מר Gary Dahl, האיש שעומד מאחורי התכנית הזו ותואר כגאון שיווקי – נפטר ב -2015, בגיל 78. הוא היה קופירייטר במשרד פרסום, שהגה את הרעיון תחילה כבדיחה. אבל הרעיון של "חיית מחמד" שלא דורשת שום מאמץ טיפולי או מחוייבות, קסם לדור הנהנתני של שנות ה-70 וכך נולדה תופעה תרבותית. האבן הזו הפכה את מר דאל למיליונר בן לילה ולמרות שהטרנד מיצא עצמו מזמן, הביטוי "סלע מחמד" נחקק בלקסיקון האמריקני כשם נרדף, הנאמר בבוז או בהתפעלות, לישות חסרת תועלת או להצלחה מטאורית.

 

 

הרעיון צץ במוחו של דאהל, כמו רבות מההמצאות הגאוניות שהאנושות נהנית מהן, בבר בקאליפורניה, לילה אחד באמצע שנות ה-70. אנשים על הבר התלוננו על הבעיות שחיות המחמד שלהם סובלות מהם והטרחה והדאגה הכרוכות בטיפול בהן. דאהל התבדח בפניהם כי חיית המחמד שלו נטולת בעיות ודאגות, מאחר והיא אינה אלא אבן. "אנשים כל כך משועממים ועייפים מכל הבעיות שלהם", סיפר למגזין "פיפל" "שזה שעשע אותם, אפשר לומר שארזנו משהו מבדר."

 

 

דאהל גייס שני חברים כשותפים להשקעה וקנה המון אבני חוף חלקות בפרוטה כל אחת. הגאוניות הייתה במארז. כל אבן מחמד הגיעה בקופסת נשיאה מקרטון עם חורי אוויר ומדריך עם הוראות שימוש לטיפול, האכלה ואימון של אבן המחמד. אבן המחמד יצאה לשוק בתזמון מושלם בזמן חג המולד של 1975 ובתוך חודשים ספורים נמכרו כמיליון וחצי אבנים. דאהל החליף את מכונית ההונדה החבוטה שלו במרצדס חדשה ומפוארת ועבר לווילה בג'קסונוויל פלורידה, עם בריכת שחייה גדולה יותר מאשר ביתו הקודם כולו.

 

 

 

 

 

ה-Pet Rocks היו מתנת חובה בתקופת החגים של 1975 והם פסו מהעולם מקץ זמן קצר, כדרכן של אופנות. הפשטות של הרעיון של דאהל הייתה גם הצלחה לכישלון של הרעיון.  לא היה שום דבר שמנע מכל אחד להכניס אבן לקופסה ולמכור אותה ורבים אכן עשו זאת. בסוף שנות ה-70 נתבע דאהל על ידי משקיעיו, שטענו כי חלק איתם נתח קטן מדי מהרווחים. בית משפט פסק לטובתם והוא חויב לשלם להם סכום בן שש ספרות. הוא ניסה לגייס כסף עם המצאות נוספות, כמו מכירת "חול מהמדבר המאפשר  לרוכשיו ליצור לעצמם שממת מדבר משלהם" אך ההמצאות הללו לא זכו להצלחה של Pet Rocks. "לפעמים אני מסתכל אחורה ותוהה אם החיים שלי לא היו פשוטים יותר אם לא הייתי עושה את כל זה", הוא אמר לסוכנות הידיעות אי.סי.איי בשנת 1988.