האנדרטה לזכרו של הסופר והמשורר האירי המפורסם מהמאה ה-19, אוסקר ווילד, ניצבת בבית קברות בפריס. זהו קבר מסותת מגוש אבן בן 20 טון, מגולפת בו דמות מכונפת הדומה לספינקס, טסה קדימה עם כנפיים מושטות אנכית, מזכירה את שירו ​​של ווילד "הספינקס", בהשראת דמויותיו האשוריות של המוזיאון הבריטי. במשך שנים, מעריצות ביקרו במונומנט הענק בבית העלמין הגדול ביותר בפריס, Pére Lachaise, כדי לחלוק כבוד למחזאי האירי והשאירו את חותמן בשפתון אדום. כיום, חתימות שפתונים של אלפי נשיקות והודעות גרפיטי, מכסות את החצי התחתון של הקבר.

 

כמו כל תופעה חברתית, גם זה התחיל במקרה, בסוף שנות התשעים, כאשר מישהי החליטה להחתים נשיקת שפתון על הקבר. מאז הצטרפו נשיקות וכתובות אדומות עם ביטויי אהבה, כמו: "אנחנו זוכרים אותך", "המשך להסתכל על הכוכבים" ו"יופי אמיתי מסתיים במקום בו מתחיל האינטלקט". לנשק את קברו של אוסקר במסלול התיירות בפריס, הפך לפולחן.
הרשויות לעומת זאת, לא מעודדים תיירות שכזו והם הכריזו על קנס בסך 9,000 אירו (12,000 $) שיוטל על כל מי שיתפס מנשק או פוגע באנדרטה ההיסטורית. אלא שאין לאיום הזה כל השפעה, מאחר וקשה לתפוס אנשים במעשה ורוב העבריינים הם תייריםששבו למולדתם זמן רב לפני שהמשטרה הייתה יכולה להביא אותם לבית המשפט. פניותיו של נכדו של ווילד, מרלין הולנד, להפסיק את הפולחן, נפלו גם הן על אוזניים חירשות.

 

 

בינתיים, כתמי השפתון האדומים והשמנוניים, חלחלו לאבן והם מקשים יותר על הניקוי. כל ניקוי שוחק שכבת אבן והופך אותה לנקבובית יותר ולכן הניקוי הבא נאלץ להעמיק עוד יותר ולשחוק את האבן עוד יותר.
בשנת 2011, לרגל יום השנה ה -111 למותו של אוסקר ווילד, הציבו הרשויות מחסום זכוכית סביב הקבר, כדי למנוע מנשיקות לגרום לו נזק נוסף. אבל עכשיו התיירים משאירים את נשיקותיהם על הזכוכית במקום על הקבר ופרחים הושלכו לתוך המתחם ונערמו לרגלי הקבר.
אוסקר ווילד נפטר פושט רגל וערירי וחבריו יכלו להציע לו רק קבורה זולה ופשוטה, בבגנו, מחוץ לעיר. במהלך השנים שלאחר מכן, חברו רוברט רוס, הצליח באמצעות מכירת יצירותיו של ווילד, למחוק את פשיטת הרגל של ווילד ולרכוש חלקת קבורה בפרה לאיסאה. בשנה שלאחר מכן מימן תורם הקמת אנדרטה במקום, על ידי הפסל הצעיר ג'ייקוב אפשטיין.
כאשר הובא הפסל לבית הקברות, עובדי המקום הפריסאים לא אהבו את העירום של המלאך המפוסל וניסו לכסות אותו בברזנט. הם כיסו גם את אשכיו בטיח, מאחר והם טענו שגודלם יוצא דופן. בסופו של דבר, כפשרה, הונח לוח ברונזה הדומה לפרפר על אשכי האנדרטה והיא נחשפה בתחילת אוגוסט 1914. הקבר שרד ללא כל אירוע נוסף עד שנת 1961, כאשר כמה ונדליסטים נמלטו מהמקום עם האשכים.