ברוב המדינות להירדם ולישון במקום העבודה, זה לא רק מביך אלא אפילו עשוי לעלות באבדן משרה. אלא שביפן השינה בזמן העבודה במשרד נפוצה ומקובלת חברתית. למעשה, זה אף נתפס כסימן של חריצות: העובד כל כך מסור לתפקידו, עד שהוא עבד עד שהגיע לתשישות.

מחקרים מראים את הדברים אחרת. יפן היא אחת המדינות הבולטות בעולם בקיפוח שינה מתושביה. יפני ממוצע ישן רק 6 שעות ו-35 דקות בכל לילה. מכאן שהרוב נרדמים במהלך היום, בעבודה, בפארקים, בבתי קפה, בחנויות ספרים, בקניונים ובכל מקום ציבורי אחר. זה כל כך נפוץ וכל כך נורמלי, שליפנים יש מילה לזה – אינמורי, שפירושו "נוכח ישן".

 

 

ד"ר בריג'יט שטגר, חוקרת של התרבות היפנית מאוניברסיטת קיימברידג', כתבה במאמר שפורסם ב-BBC "בסוף שנות השמונים יפן הייתה בבום כלכלי יוצא דופן. חיי היומיום היו קדחתניים בהתאמה. אנשים מילאו את לוחות הזמנים שלהם עם פגישות עבודה וכמעט לא הספיקו לישון. יפן זכתה למוניטין של אומה חרוצה שאין לה זמן לישון. אנשים עבדו שעות ארוכות ונמנמו במהלך הנסיעות הארוכות הידועות לשמצה מהבית לעבודה וההפך. תלמידים למדו עד מאוחר ואז נרדמו במהלך השיעורים למחרת בבוקר. זה נראה סותר, אבל הסובלנות להירדם במהלך פגישות, שיעורים ומפגשים חברתיים נפוצה בתרבות היפנית".

 

 

לאינאמורי יש חוקים וכללים ברורים והם משתנים לפי סוג העובדים, שטגר מסבירה "אם אתה חדש בחברה וצריך להוכיח את עצמך, אינך יכול לישון. אבל אם אתה בן 40 או 50 ואתה בתפקיד ניהולי ולא ביצועי, אתה יכול לישון. ככל שאתה נמצא בסולם המעמדות של החברה גבוה יותר, אתה רשאי לישון".

 

 

רמז נוסף לפענוח החוקיות המסובכת של האינמורי טמון במונח עצמו – להיות נוכח בזמן השינה. "הישנים צריכים להיות מסוגלים לחזור למצב פעיל ומתפקד כאשר נדרשת מהם מעורבות פעילה בעבודה", אומרת שטגר "אתה צריך לשבת ולהעמיד פנים עם הגוף שאתה מתפקד ורק להניח את הראש ולישון".

 

 

ישנן כמה תרבויות מערביות המזכירות את האינמורי, כמו הסייסטה הספרדית (תנומה קצרה לאחר ארוחת הצהריים) והריפוסו האיטלקי (הפסקת צהריים ארוכה שנמשכת 2-3 שעות) ומאפשרת לעובדים לישון תנומת צהריים. בשנים האחרונות הנוהג של נמנום בעבודה זוכה לתמיכה אצל מספר מעסיקים בולטים ברחבי העולם, כמו גוגל, אפל, נייק, BASF, אופל, הופינגטון פוסט ופרוקטור אנד גמבל, המספקים חדרים ייעודיים לשינה של עובדים, בכדי שיוכלו לנמנם קצת במהלך שעות העבודה.
עכשיו ספרו את זה לבוס שלכם.