זהו חלק מהטבע אצל חיות, ללמוד לקח ולא לחזור על מה שגורם להן נזק. מדוע אם כן, בעל החיים התופס עצמו כחכם מכולם ושולט בכדור הארץ, האדם, חוזר על אותן טעויות לאורך ההיסטוריה שלו, מבלי ללמוד ממנה דבר ומה אנחנו עצמנו יכולים ללמוד מההיסטוריה

 

בני האדם לא "טובים" או "רעים", הם פשוט חארות
הסדרה "משחקי הכס" מפורסמת בזכות דמויות עצלניות, מגעילות, מניפולטיביות, איומות ורעות. אונס, עינויים ורצח מתרחשים לעתים קרובות בתוכנית זו, בה משחקות הדמויות הכי לא סימפטיות שאפשר לדמיין.
אתם עשויים לחשוב שמשחקי הכס מייצגים את הגרוע ביותר באנושות. אחרי שתקראו קצת היסטוריה, תבינו שמשחקי הכס זה הועד למען החייל. הדברים שאנשים לאורך ההיסטוריה עשו, הן ברמה האישית והן בקנה מידה הציבורי, הם איומים.
רק בשביל לתת לכם דוגמא קטנה, אפילו משולי ההיסטוריה, אספר לכם על בחור חביב שחי בעת פרפורי גסיסתה של הרפובליקה הרומית ושמו גאיוס גרקוס Gaius Gracchus. קונסול רומא בשם אופימיוס Lucius Opimius, הכריז על פרס כספי עבור ראשו של הבחור: כל מי שיביא לו את ראשו של גאיוס, יקבל את משקל ראשו בזהב. רומא הייתה אז כולה בלהבות, אבל באותו זמן כולם היו עסוקים בחיפוש אחר גאיוס גרקוס.
גאיוס נס על נפשו, אך הבין שהוא לא יצליח להימלט ולכן הוא ציווה על עבדו לחתוך את צווארו. גופתו נותרה נטושה עד שעובר אורח, Septimuleius, מצא אותה, ניתק ממנה את ראשו כדין, נשא את הראש הביתה, שם הוא שפך ממנו את המוח ויצק במקומו עופרת מותכת ואז הוא תקע בזהירות את ראשו של גאיוס על חנית והביא אותו לאופימיוס, אשר קלט את ההונאה וכעונש ערף את ראשו של Septimuleius התחמן ותעב הבצע.

לרוב האנשים שחיו לאורך ההיסטוריה היו חיים נוראים
לא משנה אם הם היו אנשים טובים או נוראיים, יראי אלוהים או כופרים, אנשים בכל רחבי העולם, עשירים ועניים כאחד, נאבקו עם – מחלות ומגפות קטלניות, שיעור תמותת ילדים בשמיים, מחסור קבוע במזון ורעב ומצב מלחמה כמעט קבוע. נשמע לכם מוגזם? בדקו מה מכל אלה חל גם עליכם כיום. 111,993,231 אנשים נדבקו בקורונה ו-2,478,848 אנשים מתו ממנה בשנה האחרונה ברחבי העולם, רעב ומלחמה עדיין מאיימים על אזורים רבים בעולם (כמו סוריה שלידנו) ואזורים מסוימים בהרבה ממדינות המערב המתקדמות (אפילו ארה"ב) עדיין נאבקים במחסור במזון.

כל מה שאתה חושב שאתה יודע על החיים הוא שגוי
בכולנו הוטמעו דעות מוקדמות שירשנו ללא עוררין מהורינו, חברינו ומהתרבות שלנו בכלל: מונוגמיה המבוססת על אהבה היא הסגנון הטוב ביותר לזוגיות. לעשות קריירה מצליחה ולעשות הרבה כסף, הם בין הדברים החשובים ביותר שאנשים יכולים לעשות בחייהם. מטרת חיי האדם היא למקסם את הפוטנציאל הטמון בו. רצח ומלחמה אינם רצויים ויש להימנע מהם.
אלא שבהיסטוריה הדברים מתנהלים בדיוק ההפך והיא שזורה בהמון דוגמאות מנוגדות לכל האמונות הללו.
בעוד שרוב החברות לאורך ההיסטוריה קיימו סוג כלשהו של נישואים, הנישואין הללו נראו כחוזים עסקיים ולא הסכמים על מונוגמיה. אחד מהשותפים או שניהם לא היו נאמנים זה לזה ולא תמיד זה היווה בעיה. בחברות רבות, סוחר או איש עסקים, נחשב לייעוד נחות והן מכבדות יותר שרות ציבורי, מעורבות ותרומה חברתית וערכית, על פני עשיית ממון.

הדרך בה העולם מתנהל היא שרירותית
בשנת 1200 לפני הספירה, הכל בעולם עבד די טוב, זאת הודות לממלכות הגדולות כמו האימפריה המצרית, הממלכות המיקניות ובבל. נתיבי הסחר אפשרו לאנשים בעולם העתיק ליהנות מסחורות ושירותים רבים, אוריינות הייתה די נפוצה ורוב האריסטוקרטים והסוחרים ידעו לקרוא.
בשנת 1150 לפני הספירה העולם קרס. על פי ויקיפדיה:
חצי המאה בין שנת 1200 ו- 1150 לפנה"ס, התרחשה קריסה תרבותית של הממלכות המיקניות, של בבל, של האימפריה החיתית באנטוליה ושל האימפריה המצרית והחלה תקופת הכאוס בכנען. בתוך תקופה של ארבעים עד חמישים שנה בתחילת המאה השתיים עשרה, נהרסה כמעט כל עיר משמעותית במזרח הים התיכון. רעב ומגפות היו מעתה נחלתם של בני האדם באזורים אלה והתרבות שלנו שנתה כיוון.

אתה מבין שאפשר להפוך כל דבר, גם שלילי לחיובי
הקיסר הרומי יוסטיניאנוס התחתן עם אישה בשם תיאודורה. תיאודורה החלה את חייה כשחקנית – מקצוע שברומא כלל גם שירותים מיניים. במילים אחרות, היא הייתה זונה. זה לא מנע מיורש העצר להתאהב בה ללא תקנה, למרות הזיווג המנוגד לחוק הרומי.

העולם יכול לעבור בין לילה ממצב של שלום למלחמה
ביוני 1914 חיו מדינות אירופה בשלום זו עם זו וניהלו ביניהן יחסים מלאי שמחה, חוסר דאגה, שפע ונהנתנות. באוגוסט 1914, חודשיים בלבד לאחר מכן, כמעט כל מדינה אירופאית נבלעה במלחמת העולם הראשונה, הסכסוך המדמם ביותר שראה העולם. העולם עבר משלווה נוחה לגיהינום במהלך שלושים יום בלבד.
אנחנו מאמינים כיום בעידן האינטרנט, שקטסטרופות עולמיות מגיעות לרוב עם סימן אזהרה כלשהו, אבל בעידן הגרעיני, ברגע שמדינה אחת תפר את מאזן האימה ותעשה שימוש בנשק גרעיני, כל שאר המדינות יחזירו מלחמה באותו הנשק.

אוכלוסיית העולם נשלטת בידי ראשי אירגונים, המשכנעים אותה ש"הם המדינה", אבל בעצם דאגים לרווחתם
בסדרת הטלוויזיה "רומא", רואים איך פומפיאוס שולט בעיר ונערץ על ידי כל תושביה. כשיוליוס קיסר יוצא למלחמה בכדי להחליף את פומפיאוס, כל מי ששייך למחנה של פומפיאוס, נחשב פטריוט וכל מי ששייך למחנה של יוליוס קיסר נחשב לבוגד ודינו מוות. כשיוליוס קיסר כובש את רומא ומבריח ממנה את פומפיאוס, המצב מתהפך, כל מי ששייך למחנה של פומפיאוס נחשב לבוגד ודינו מוות והפטריוטים הם הנאמנים לקיסר. קיסרי רומא לא התנהגו אחרת מאשר חאפז אל אסד, ולדימיר פוטין או רג'יב ארדואן. כך זה גם כיום, אם אתם בעד האירגון ששולט במדינה והעומד בראשו, אתם פטריוטים ואם אתם מתנגדים להם, אתם בוגדים.
כשמלחמת העולם הראשונה פרצה, כולם האמינו שהיא תסתיים מהר מאד, בעיקר מאחר ולא הייתה לאף מדינה איזו סיבה או צורך אמתיים להילחם זו בזו. אבל המנהיגים שהחזיקו ושלטו במדינות ובאזרחיהן, חלקם היו אף בקשרי משפחה זה עם זה, ניצלו את ההזדמנות בכדי לסגור חשבונות זה עם זה ובמציאות, המלחמה נמשכה יותר מ-4 שנים. היו רגעי הפוגה, בהם כולם כבר היו מותשים ולא הבינו מדוע הם צריכים להילחם ולמה הם אמורים להקריב את חייהם, אבל מאחר והברירה שהעמידו שליטי המדינה בפניהם, הייתה לסגת ולמות כבוגדים מול כיתת ירי או להמשיך ולהילחם בכדי לנצח, המלחמה המשיכה ולבסוף הסתיימה, דווקא בגלל שאף אחד מהמנהיגים לא ניצח, אפסה תקוותם לנצח ותש כוחם של אזרחיהן. אפילו כיום, חוקרים מלומדים לא יודעים להסביר בצורה ברורה והדעות ביניהם חלוקות, מדוע התרחשה אותה מלחמה, בה השתתפו מדינות מחצי כדור הארץ ונהרגו בה למעלה מ-16.5 מיליון בני אדם, מתוכם כ־40% אזרחים.
המלחמה הזו הייתה כל כך ענקית ונוראה ובעיקר מטומטמת, שהעולם התפכח ואנשים החליטו שזו תהיה המלחמה האחרונה, הם הקימו את ארגון האו"ם והתחייבו על שמירת הסדר והשלום בעולם. 21 שנה אחר כך, הצליח פסיכופט תימהוני לשכנע את גרמניה, לערער על הסכם השלום שעשתה במלח"ע ה-1 (חוזה ורסאי) והצית שוב מלחמה, הפעם הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, שהקיפה שלוש יבשות, מאות מיליוני בני אדם והובילה לכ-64.5 מיליון אבידות בנפש.

 

Prince George (later King George V of the United Kingdom) with his cousin Tsar Nicholas II of Russia. 1900s.

 

גם ברגעים הגרועים ביותר יכול לקרות משהו טוב
מלחמת העולם הראשונה הייתה מרחץ דמים. אבל אפילו בעיצומה של מרחץ הדם ההוא, קרו דברים טובים. למשל, חגיגות חג המולד של שנת 1914. הגרמנים כינו את זה Weihnachtsfrieden והצרפתים Trêve de Noël וכל הצדדים יצרו הפוגה בלחימה והשתררה לה הפסקת אש לאורך כל החזית המערבית של מלחמת העולם הראשונה, בסביבות חג המולד 1914. חיילים משני הצדדים לא רק שנפגשו לצורך החלפת שבויים מפויסת, אלא אף שחקו יחד בכדורגל ושתו בירה בצוותא.
הפסקת האש לא תוזמנה מלמעלה ולא הוטלה כחלק ממדיניות של המדינות הלוחמות. חיילים בתעלות הנלחמות משני צידי המלחמה פשוט … עצרו. זה היה כאילו החיילים הישראליים והחמאס הפסיקו להפגיז ולבצע טרור ועברו לשחק בכדורגל זה עם זה.