מתחם דיור בפרברים הצפון-מזרחיים של פריז, Cité de la Muette, נחשבים כ"גורדי השחקים הראשונים באזור פריז", הם גם היו מתחם הדיור החברתי הראשון של העיר. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחו לכאן קרוב ל-68,000 יהודים לפני שגורשו למחנות ההשמדה, המקום שימש כמחנה ריכוז בשליטת המשטרה הצרפתית בשיתוף עם ה-SS בתקופת הכיבוש הגרמני.

 

11 קילומטרים ממרכז פריז, בפרבר דרנסי, קם בשנת 1929 פרויקט דיור חדשני, חמישה בניינים בני 15 קומות עם כ-1,250 דירות, מבנה “פרסה” בצורת U, יחד עם מבנים ציבוריים לתרבות, פנאי וחברה. הפרויקט הוכתר כפלא אדריכלי ומודל חיים חברתי חלוצי של התקופה. הוא אפילו הוצג בתערוכות במוזיאון פריז לאמנות מודרנית וב-MOMA בניו יורק. השם Cité de la Muette, שמתורגם ל”העיר השקטה”, היה אמור לייצג את הקהילה העירונית השלווה שהיא עתידה להיות.
מלחמת העולם השנייה עצרה את הבניה ולאחר הכיבוש הגרמני של צרפת ב-1940, הוא הפך למחנה ריכוז. המשטרה הצרפתית עריכה פשיטות ברובע ה-11 של פריז ועשרות אלפי היהודים שהיא מצאה ועצרה, נכלאו במתחם. בין יוני 1942 ליולי 1944 עברו בדרנסי כ-67,400 יהודים ממוצא צרפתי, גרמני ופולני, בהם כ-6,000 ילדים. הם הועברו משם למחנות השמדה. רבים גורשו לאושוויץ.
אחת האנשים המפורסמים ביותר שחיו במחנה הייתה סימון וייל, הפוליטיקאית החלוצה שתתמוך בזכויות נשים, כולל אישור הפלות בתפקידה כשרת הבריאות הצרפתית. Veil, שנפטרה ב-2019, כיהנה גם כנשיאת הפרלמנט האירופי. היא, כנערה, נעצרה על ידי הגסטפו ויחד עם אמה ואחיותיה נשלחו לאושוויץ, כאשר וייל היא היחידה ששרדה.
לאחר המלחמה המקום חזר לספק דיור לבעלי הכנסה נמוכה. בשנת 1977 הציב שם פסל ניצול השואה שלמה סלינגר. העיצוב כולל שלושה בלוקים היוצרים את האות העברית “ש”, כמו במזוזה. בהמשך, הוצב שם קרון משא ממסע המוות המקורי משנת 1940, עם הלוגו של חברת הרכבות הממשלתית של צרפת, אותה חברה שגרשה את העצירים למחנות המוות.
מוזיאון לזכר השואה נפתח באתר בשנת 2012 על ידי הנשיא דאז פרנסואה הולנד.

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית תרבות
+כתבות מומלצות
צרפת תאסור שימוש בטלפונים ניידים לתלמידים מתחת לגיל 15
תרבות
צרפת תאסור שימוש בטלפונים ניידים לתלמידים מתחת לגיל 15
  הצורך בהגבלה הזו, בא לאחר דיון לאומי על ההשפעות המזיקות של השימוש בגאדג’טים
נאסר על נשים להסתכל ישירות על גברים באפגניסטן
תרבות
נאסר על נשים להסתכל ישירות על גברים באפגניסטן
  בימאית הסרטים Sahraa Karimi חיה בגלות כבר שלוש שנים, מאז השתלט הטליבאן על
צילומי התקריב של חרקים, חושפים את המורכבויות של עולם מרתק
תרבות
צילומי התקריב של חרקים, חושפים את המורכבויות של עולם מרתק
  “מעתה ואילך, נשאבתי למקרופוטוגרפיה”, הוא מספר “היופי המדהים והקסם של החרקים שדמו לתכשיטים

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*